ברכה ליכטנברג אטינגר – הבדלי גרסאות

 

== ביוגרפיה ==

 

במהלך שירותה הצבאי בזמן [[מלחמת ששת הימים]] שירתה ביחידת [[מסוק]]ים ב[[תל-נוף]]. בהמשך סופחה לבסיס חיל האוויר באל-עריש. ב-[[21 באוקטובר]] [[1967]] [[טיבוע המשחתת אילת|טובעה המשחתת אילת]] על ידי [[חיל הים המצרי]] בעת שסיירה ב[[מים בינלאומיים]] בקרבת [[פורט סעיד]]. ליכטנברג, שהייתה תורנית בחדר המבצעים, הצליחה לקלוט את שידורי המצוקה של האונייה. היא יזמה מבצע הצלה, חילוץ ופינוי הפצועים על אף היעדרות מפקד הבסיס ועל אף התעלמות ה"בור" בקריה מהודעותיה. היא דאגה להזנקת מטוסים ומסוקים ותיאמה את פעולות ההצלה בין הים לחוף, לבסיס אל עריש ולבתי החולים, והקימה בית חולים שדה מאולתר בבסיס.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|הדס לבב|לבד באל עריש|9125-50085|פברואר 2018}}}} מאוחר יותר נשלח בית חולים על ציודו ואנשיו לאזור רומני.{{ הערה| יצחק שתיל, "מבצע בזק להצלת חיי אדם", [[ידיעות אחרונות]] 23 באוקטובר 1967}} על אף שחולקו ביוזמת מפקד חיל הים [[צל"ש]]ים למשתתפים באירוע מקרב הניצולים, ליכטנברג לא זכתה לכך וחיל האוויר התעלם מפעילותה. במהלך המבצע התמוטט לעברה מסוק בוער והיא נפצעה ולאחר מכן לקתה ב[[הלם קרב]]. רק 51 שנה לאחר האירוע פרסם פומבית חיל האוויר את מעשה הגבורה שלה.