במדינת הגמדים – הבדלי גרסאות

'''במדינת הגמדים''' הוא [[שיר ילדים]] [[זמר עברי|עברי]] שחיברה בשנת [[1940]] [[אלה אמיתן|אלה אמיתן (וילֶנסקי)]] והלחין [[יצחק לוי (מוזיקאי)|יצחק לוי]]. השיר מציג "[[צבא]]" שכביכול יוצא למלחמה ב"מדינת הגמדים": ה[[מפקד (תפקיד)|מפקד]], "אצבעוני", חמוש ב[[סיכה]] במקום ב[[חרב]] וחבוש "קובַע פלדה"[כובע]{{הערה|על הכתיב "קובַע" ראו [http://hebrew-academy.org.il/2017/03/23/כּוֹבַע-וְקוֹבַע כּוֹבַע וְקוֹבַע], באתר [[האקדמיה ללשון העברית]].}} פלדה", כלומר [[קסדה]] – אולי [[אצבעון]] – צועד בראש ה[[גדוד]]. אחריו [[פרשים]] רכוב על [[פרעוש]]ים, ומעל, כמו [[מטוס]], חג [[עפיפון]]. ה[[מתופף צבאי|מתופף]] שר אמנם "מה טוב ומה: / צאת יחדיו למלחמה", אך השיר, כיאה לשיר ילדים, אינו מתאר [[קרב|לחימה]] אלא רק [[תהלוכה]], המלוּוה בשריקות, בשירה ובתופים; וזו מסתיימת בערב, בהגיעה של [[שעת השינה]]: "במדינת הגמדים / תם עם ערב קול שאון / הצבא פושט מדים / וכולם שוכבים לישון". השיר היה לאחד משירי הילדים הישראליים המוכרים ביותר, והוא שירה המפורסמת ביותר של אמיתן, כמו גם לחנו הידוע ביותר של לוי.

השיר נכתב בשנת [[1940]]. היו אלה ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ואמיתן הייתה חיילת ב[[חיל העזר לנשים]]|חיל העזר לנשים (ATS)]] של [[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|הצבא הבריטי]]. קרוב לארבעים שנה מאוחר יותר סיפרה על כך המשוררת: "באחד מימי החופשה הנדירים באתי לבקר ידידים. בביתם פגשתי באישה צעירה עם הילד שלה, כבן שנה ורבע". (אותו תינוק היה [[בן רבינוביץ]], לימים [[כלכלן]] ו[[מנהל]]) היה זה "ילד רגיל, שמנמן, אך מה שמשך את מבטי – הייתה ההליכה שלו. שלא כדרך תינוקות אחרים, שהולכים בהיסוס ובאי-ביטחון, לאחר שזה עתה למדו ללכת – צעד ילד זה בבִטחה, כאילו היה [[מפקד (תפקיד)|מפקד]]! ובאווירת המלחמה ששר[ר]ה אז, תיארתי לי שאילו הוכרזה מלחמה בארץ הגמדים, היה המפקד שלהם צועד כמו ילד זה".{{הערה|שם=אמיתן, כך נוסדה|{{מעריב|אלה אמיתן|כך נוסדה "מדינת הגמדים"|1979/08/02|02103}}.}}

כעבור מספר ימים חיברה אמיתן את שירה, והואובתוך נדפסזמן לראשונהקצר, ב-[[1 באוקטובר]] [[1940]], מעלהוא דפיראה אור ב"[[דבר לילדים]]" (עיתון הילדים הגדול היחידי בארץ בשנות המלחמה הראשונות), שם פרסמה המשוררת משיריה מאז [[1934]]. בשנת [[1942]] הוא נדפס שוב בקובץ שיריה "ינוקא" (בהוצאת [[הוצאת יבנה|יבנה]]), שלוושלוּו באיוריו של [[נחום גוטמן]].{{הערה|שם=זמרשת|{{זמרשת שיר|מספר=749|שם=במדינת הגמדים}}.}}

השיר הולחן על ידי ה[[מלחין]], והה[[אתנומוזיקולוגיה|אתנומוזיקולוג]] וה[[זמר]] [[יצחק לוי (מוזיקאי)|יצחק לוי]], במחצית הראשונה של שנות ה-40 בהשראת ה[[רומנסה|רומנסות]] ב[[לאדינו]] שהעריץ{{הערה|שם=אמיתן, כך נוסדה}}{{הערה|שם=מכון לפולקלור|{{הד המזרח|ש–ל|מכון לפולקלור|1944/12/01|00601|טורים 2–3}}.}} (על פי עדותו של אחד מתלמידיו של לוי לזמרה, "הוא היה גאה מאוד ב'במדינת הגמדים', וסיפר לנו כי להלחין אותו היה כל-כך קל – חמש דקות"{{הערה|שם=זמרשת}}). עלהוא פיהושמע חוקרמספר ספרותפעמים הילדים העבריתברדיו [[אוריאלקול אופקירושלים]],{{הערה|שם=מכון לפולקלור}} ובשנת [[תש"שירה]] קצבי([[1944]]/{{כ}}[[1945]]) 'מלחמתי'ראה זהאור נהפךעם זמןתוויו קצרבקובץ אחרי"שבעה הדפסתושירי והלחנתוילדים" (בהוצאת צל וצליל) שהלחין יצחק לוי ו[...[עיבוד מוזיקלי|עיבד]] לאחדלליווי הלהיטיםב[[פסנתר]] הגדולים[[גרשון והפופולרייםירצקי|גרשון ביותר"יָרֶצקי]].{{הערה|אוריאלשם=שבעה אופק,שירי '''ספרותילדים|לשנת הילדיםהפרסום העבריתראו 1900–1948''', תל אביב: [[דבירקרית ספר (הוצאתמפעל ספריםביבליוגרפי)|דבירקרית ספר]]''', תשמכד (תש"ח 1988), עמפריט מס' 533.}} לימים טענה אמיתן: "לדעתי961, כתבתיעמ' שירים181–182; לילדים העולים על שיר זה[https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL002432456/NLI אלאציון נראהמקום שנכוןהשיר הפתגםבספר] שספריםבקטלוג ויצירות[[הספרייה ישהלאומית]]; להןוביקורת [!]על מזלהקובץ: משלהן".{{הערההד המזרח|שם=אמיתן,ש. כך נוסדהאנג'יל|אביבים|1945/03/16|00500}}.}}

בשנת [[2017]] עלתה בערוץ [[כאן 11]] תוכנית טלוויזיה [[סאטירה|סאטירית]] בפורמט תוכנית ה"[[החרצופים]]" בבימויו של [[אבי כהן (במאי)|אבי כהן]] בשם "[[מדינת הגמדים (תוכנית טלוויזיה)|מדינת הגמדים]]". כמו כן, השיר (בשינוי המילים) כיכב בפרסומות טלוויזיונית ל[[מעדן חלב|מעדן החלב]] "גמדים" של חברת [[שטראוס גרופ|שטראוס]] מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] (ובו ה[[סלוגן]]: "אם תאכל – תוכל!").{{הערה|ראו {{יוטיוב|bmpGI3udjuo|שם=הפרסומת למעדן "גמדים"}}.}}

* '''מבחר פרק'''[!]''' הווי ופזמונים: 22 שירים פופולריים''', תל אביב: שירון ('מבחר מצעד פזמוני הישוב'), 1961.