האנציקלופדיה העברית – הבדלי גרסאות

ב[[הקדמה]] מטעם החברה המוציאה לאור את האנציקלופדיה, נאמר: "אמונתנו חזקה כי נגשים את שאיפתנו לתת תוכן מעולה בכלי מפואר ולהוסיף ולשכלל מכרך לכרך, וכי נסיים במשך חמש או שש שנים את הוצאת כל ט"ז הכרכים והמפעל השלם ישיג את תעודתו". בפועל נמשכה כתיבת האנציקלופדיה למעלה מ-30 שנה, ורק בשנת [[1980]] – כרבע מאה אחרי תאריך היעד המקורי – נשלמה [[הוצאה לאור|הוצאתה לאור]]. מנויים על האנציקלופדיה העברית, אשר המתינו שנים ארוכות להשלמתה, יצאו בפעולות מחאה. בשנת 1964 הנושא אף הגיע לדיון בבית המשפט.{{הערה|{{הארץ||למה נפגשו נהג "אגד" ופרופ' ליבוביץ' בבית המשפט|1.2257629|3 במרץ 2014}}}} בסך הכול מנתה האנציקלופדיה עם השלמתה 32 כרכים עם שלושים אלף ערכים.{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור ורוני אשל|מ"א" ועד "תשרי"|1980/10/27|00403}}}}

בשלבי כתיבת האנציקלופדיה יצא לאור [[כרך מילואים]] א' שעידכן והשלים את הכרכים א' עד ט"ז, ולאחר השלמת ל"ב הכרכים יצא כרך מילואים ב'.

בשנת [[1985]], חמש שנים לאחר השלמת כרכי האנציקלופדיה, יצא לאור כרך "[[מפתח העניינים|מפתח]]", ובשנת [[תשנ"ה]] יצא כרך מילואים ג', ובו עדכון נתונים שהיה צורך לעדכנם מאז כרך המילואים ב', ואתו עוד שני כרכים העוסקים בעדכון מקיף של הערכים העוסקים ב[[ארץ ישראל]] וב[[מדינת ישראל]].

אופי האנציקלופדיה העברית משתקף בכותרת המשנה של שמה "כללית, [[יהדות|יהודית]] ו[[ארץ ישראל|ארצישראלית]]". האנציקלופדיה מקיפה את כל ערכי ה[[תרבות]] מהעולם הכללי, אך ניכר בה הדגש היהודי-[[ישראל]]י, בעיקר באורך הערכים העוסקים ביהדות, באישים יהודים ובישראל, מעל לחשיבותם הכלל עולמית. כך, האנציקלופדיה טורחת להדגיש לגבי כל אישיות שהוקדש לה ערך את יהדותה של האישיות, אף במקום שיהדות זו היא חסרת משמעות בחיי האישיות (כגון [[בוריס פסטרנק]]), וכן את הקשר והיחס שלה ל[[יהודים]] (לפי העניין). בערכים על ארצות וערים ברחבי העולם בא, לאחר תיאור ההיסטוריה הכללית של אותו מקום, תיאור נפרד של ההיסטוריה של היהודים שחיו שם (אם היו כאלה). בכך כמובן נבדלת האניציקלופדיההאנציקלופדיה העברית מאנציקלופדיות אחרות.