פינחס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 10:
פינחס התפרסם בעקבות מעשה הקנאה שלו לה', כשהרג את [[זמרי בן סלוא]], מנשיאי משפחות [[שבט שמעון]]{{הערה|בשבט שמעון היו חמש משפחות, וזמרי היה נשיא על אחת מהן, [[רש"י]] על {{תנ"ך|במדבר|כה|יד|קצר=כן}}.}}, ואת [[כזבי בת צור]], בת [[חמשת מלכי מדין|נשיא מדין]], בשעת [[חטא בעל פעור]] בשיטים ועצר בכך את המגפה שהשתוללה בעם כעונש על החטא{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כה|ח|קצר=כן}}; {{תנ"ך|תהלים|קו|ל|קצר=כן}}}}. בעקבות המעשה, הוכרז פינחס ככהן לנצח – {{ציטוטון|הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כה|יב|יג|קצר=כן}}}}. לאחר חטא בעל פעור פיקד פינחס על 12,000 הלוחמים ש[[מלחמת מדין|נלחמו במדין]] כנקמה על המעשה בשיטים{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|לא|ו|קצר=כן}}}}.
אלעזר אביו היה ראש משמרת הקודש במשכן לפני מות אהרון אביו והחלפתו בתפקיד הכהן הגדול{{הערה|[[ספר במדבר]], פרק ג', פסוק ל"ב}}. לאור זאת, נראה שבעקבות מינוי אלעזר לכהן גדול ירש פינחס מאביו את תפקיד ראש המשמר, כפי שירש ממנו מאוחר יותר את הכהונה הגדולה. מינוי כזה לא נזכר בתורה, אך ב[[דברי הימים]] אכן מתואר פינחס כראש השומרים הלויים באוהל מועד<ref>דברי הימים א, ט יט-כ</ref>. תפקיד זה מסביר מדוע דווקא פינחס היה זה שהרג את זוג החוטאים, שבאותה עת באו אל פתח המשכן{{הערה|ספר במדבר, פרק כ"ה, ו'}}.
בספרי ה[[נביאים]] נזכר פינחס בשני אירועים שונים:
| |||