חרמאן סוארס פלמריץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''הרמן סוארס פלמריץ'''' {10 באפריל 1907 - 24 ביוני 1990) נשיא ונצואלה בשנים 1950-1952.
 
פלמריץ' למד באוניברסיטה המרכזית של ונצואלה. בשנת 1928 הוא השתתף בהפגנות נגד הדיקטטור גומז ובעקבות זאת נכלא באפריל 1928 ושוב בין אוקטובר לדצמבר 1929. בשנת 1931 הוא קיבל דוקטורט במדעי המדינה ו[[משפטים]] ובשנים 1936-1941 היה פרופסור למשפט אזרחי באוניברסיטה. בשנים 1945-1947 היה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה. בעקבות ההפיכה בסוף 1948, הוא מונה ליועץ לחונטה וב-19 בספטמבר 1949 מונה לשר החוץ, תפקיד בו כיהן עד פברואר 1950. בהמשך 1950 הוא כיהן כשגריר ב[[פרו]]. בעקבות הרצחו של נשיא החונטה, [[קרלוס דלגאדו שאלבו]], בנובמבר 1950, צורף פלמריץ' לחונטה כנציג אזרחי ומונה לנשיא. כתב העיתון [[חרות (עיתון)|חרות]] תיאר את התנהלות החונטה{{הערה|{{חרות|יצחק המאירי|ארץ זבת נפט, שוחד, מעילות ומהפכות|1953/03/06|00403}}}}:
:"עד הבחירות של נובמבר ‭1952‬ היתה השלישיה, החונטה, צמודה אחד לרעהו, הם לא נפרדו אפילו לרגע כתאומי סיאם ... בכל הופעה ציבורית, פתיחת וחניכת בי"ס חדש, או כביש חדש, התנהל הכל לפי אותו הסדר ... פלמריץ' באמצע והקולונלים לצדו."
בעיתונות נטען שהכוח השלטוני האמיתי היה ביד י שר ההגנה [[מרקוס פרס חימנס]]. בעקבות הבחירות בנובמבר 1952, בהן היה נראה שהאופוזיציה תנצח, ביטלה החונטה את הבחירות ומינתה את חימנס לנשיא. פלמריץ' עזב את המדינה לשנים רבות. בהמשך חזר לונצואלה ועבד כעורך דין.