חילונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
"לא קיימת" ישאר עד להצבעה/השגת רוב אחר, אך יהודים לא נדון שם והוא בכל המקורות; הניסוח הישן ב'היסטוריה' טוב יותר
אין צורך בבקשות מקור על פרטים אלמנטריים כשיש הפניה לערך על העלייה השנייה.
שורה 35:
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תרבות יהודית חילונית]], [[תרבות ישראלית]]}}
 
עיצוב התרבות היהודית-חילונית בארץ ישראל החל בתקופת [[העלייה השנייה]]. העולים, שחלק קטן{{מקור}} מהם השתייכו למשפחות שהתנתקו מהמסורת, חסרו מצד אחד תרבות דתית, ומצד שני עזבו את התרבות של ארץ המקור, אליה שאפו משפחותיהם להשתייך {{הבהרה|סיבה=האם היהודי החילוני [[זיגמונד פרויד]] קם לתחייה וגילה לעורכים את מניעיהם הרגשיים של עולי העלייה השניה?}}. כתגובה, החל מהלך של הענקת משמעויות חדשות לאלמנטים תרבותיים יהודיים. תוכן חדש זה התבסס על ה[[אידאולוגיה]] של העולים, ובעיקר על [[יציאה בשאלה|נטישת הדת]] וחזרה לעבודת האדמה, שבה לעיתים ראו דת חלופית.
 
תרבות חילונית התפתחה במיוחד ב[[קיבוץ|תנועה הקיבוצית]], בה התגבשו טקסים חילוניים לחגי ישראל, ובערים הגדולות [[תל אביב]], [[חיפה]] ו[[ירושלים]], בהן הוקמו תיאטראות, תזמורות ומוזיאונים, מוסדות שלא היו קיימים לפני כן בתרבות היהודית.