רחל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.253.218.176 (שיחה) לעריכה האחרונה של נעם דובב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 32:
רחל היא האם היחידה שאינה קבורה ב[[מערת המכפלה]]. מקום קבורתה של רחל שנוי במחלוקת בין הפרשנים: על דעת רוב, קבורתה במקום הקרוי [[קבר רחל]] הנמצא סמוך ל[[בית לחם]] של היום, אך יש הסבורים, על פי איזכור מקום קברה בספרי הנביאים, כי אין זה מקום קבורתה האמיתי, ומקום קבורתה נמצא ב[[קבר בני ישראל]] אשר בנחלת [[שבט בנימין]] מצפון ל[[ירושלים]], באזור בנימין של ימינו.
לפי [[ספר היובלים]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/32.htm פרק לב פסוק לט]}} רחל נפטרה ב-[[י' בטבת]], לפי ה[[פסיקתא]] רבתי בין [[פסח]] ל[[שבועות]],{{הערה|פסיקתא רבתי, ג', יא' עמוד ב'.}} ולפי ה[[ילקוט שמעוני]] ב[[י"א בחשוון]].{{הערה|יעל לוין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/bedamaih-2.htm בדמיך חיי - על לידת בנימין ומות רחל] באתר דעת}}
==רחל מבכה על בניה==
שורה 47:
[[רחל המשוררת]] כתבה את השיר "[[רחל (רחל המשוררת)|רחל]]", על דמותה של רחל אמנו, שעל שמה נקראה ועם דמותה הזדהתה.
==יום רחל אמנו==
לפחות מאז המאה ה-19 מהווה יום י"א בחשוון "יום רחל אמנו", הבו עולים המונים לפקוד את [[קבר רחל]] לזכרה.
ב[[הצפירה]] בשנת 1898 סיפר [[אברהם לודויפול]] את אשר סופר לו על מנהג העלייה לרגל לקבר רחל{{הערה|{{הצפירה|אברהם לודויפול|פרק שלישי בסביבות ירושלים|1898/06/22|00202}}}}:
:"הבית יפתח רק בערבי ראשי חדשים והלילה אשר לפגיהם, בכל ימי חדש אלול וביום י"א חשון, שלפי המסורה הוא יום פטירת רהל-אמנו. בכל הימים האלה באים הנה יושבי ירושלים בהמון רב, אנשים ונשים, זקנים ונערים, ללמוד ולהתפלל במקום הזה."
בשנים 1948-1967 בעת שליהודים לא היתה גישה ל[[קבר רחל]] קיים [[משרד הדתות]] טקסי עלייה לרגל של ילדים, ביום רחל, לחדר הנצחה של קבר רחל ב[[הר ציון]]. אחד המוטיבים ששולבו ביום רחל היה [[כיבוד הורים]]{{הערה|{{דבר||הושלמו התוכניות ל"יום רחל"|1952/11/03|00409}}{{ש}}{{הצופה||יום רחל אמנו|1955/10/24|00424}}{{ש}}{{חרות||י"א בחשוון - יום רחל אמנו|1959/11/10|00424}}}}.
==ראו גם==
| |||