חילונים – הבדלי גרסאות

תרבות חילונית התפתחה במיוחד ב[[קיבוץ|תנועה הקיבוצית]], בה התגבשו טקסים חילוניים לחגי ישראל, ובערים הגדולות [[תל אביב]], [[חיפה]] ו[[ירושלים]], בהן הוקמו תיאטראות, תזמורות ומוזיאונים, מוסדות שלא היו קיימים לפני כן בתרבות היהודית.

 

 

[[אמנות חזותית בישראל]] נוצרת בעיקר על ידי אמנים חילונים, אף שהיא מרבה לעסוק גם בנושאים יהודים. מבקר האמנות [[גדעון עפרת]] ציין כי היא "נולדה במחצית המאה ה-19 מתוך רחם ההשכלה היהודית" והמשיכה להתפתח במאה ה-20 ב[[אופקים חדשים]] "גוף אמנותי המזוהה כענן האמנות החילונית שלפני המחנה".{{הערה|[[גדעון עפרת]],[https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8672 האמנות הישראלית והמסורת היהודית], אתר הספריה הוירטואלית של מט"ח}} אמנים חילונים גם דומיננטים בתחומי [[ריקוד]], [[מוזיקה]], [[תיאטרון]], ו[[קולנוע]]. חוקר התיאטרון [[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]] כתב: "אם בראשית דרכו סטה התיאטרון העברי מדרך ההלכה, שאחרת לא יכול היה להתפתח כלל, כיום הוא נחשב לבית הכנסת של החילונים".{{הערה|[[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]], תיאטרון עברי וישראלי, זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני. כרך שלישי: ספרויות ואמנויות, הוצאת כתר, 2007}}