רש"י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה ועיצוב |
|||
שורה 102:
*רבי אליקים בן יוסף ממגנצא
*רבי אליקים בן משולם הלוי, [[תלמיד חבר]] של רש"י
== ייחוסו ==
עוד בימי חייו זכה רש"י להכרה בגדולתו, וזו הלכה והתעצמה לאחר מותו.{{הערה|שם=גרוסמן5057|גרוסמן, '''רש"י''', [[מרכז זלמן שזר]], 2006, עמ' 50–57.}} רש"י לא נולד למשפחה מיוחסת, אך בעקבות תהילתו רבו המבקשים להתייחס אליו.{{הערה|שם=גרוסמן5057}}▼
ל[[ייחוס]]ו של רש"י ערך מיוחד בתחום הייחוס היהודי. רבים הם המחפשים את ייחוסם ל[[דוד המלך]], והמסורת מייחסת את המוצא מדוד לכמה אנשים ובהם רש"י. המסורת מייחסת את ההשתלשלות מדוד לרש"י באופן הבא: רש"י הוא נכדו של ר' אליקים, שהוא דור 31 מרבי [[יוחנן הסנדלר]], שהיה דור רביעי מ[[רבן גמליאל הזקן]], בן [[שמעון בן הלל|שמעון]] הנשיא, בן [[הלל הזקן]], מבני שפטיה בן [[דוד]] מלך ישראל.▼
אין לדעת עד כמה מבוססת מסורת זו על אמת היסטורית ועד כמה היא משאלת לב. המקור הידוע לייחוס זה הוא [[מגילת יוחסין]] עתיקה שנותרה בידי בני משפחת לוריא, ויש חוקרים{{מקור}} המראים כי רב בהּ הזיוף על האמת (וזאת ככל שמדובר בדורות שלאחר רש"י). רבים הם רבני אשכנז בכל התקופות המונים את ייחוסם מרש"י, ויש להניח כי כיום מונים צאצאיו מאות אלפי אנשים ויותר.▼
שם המשפחה "טרייויש" ונגזרותיו כגון "טרויש", "דרייפוס" ועוד נחשב בטעות כסימן למוצא משפחתי הקרוב לרש"י, שכן חושבים שמקורו בעיירת מוצאו של רש"י, טרואה שבצרפת. אולם השם טרייויש נגזר משם העיר הגרמנית [[טריר]] בצרפתית (''Trèves'').{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jona Schellekens|שם=?Descent from Rashi: a Mythological Charter|כתב עת=Avotaynu|כרך=19(3)|עמ=3-4}}.}}▼
==אגדות==▼
מעשי אגדה רבים סופרו על חייו ופטירתו של גדול הפרשנים, וכולן מאוחרות בשנים וחסרות בסיס איתן.
על פי האגדה, היו הוריו של רש"י חשוכי פרי בטן שנים רבות. אביו של רש"י רבי [[יצחק ירחי]], היה סוחר באבנים טובות, וברשותו הייתה אבן טובה אשר הייתה חסרה ל[[אנרי הראשון, מלך צרפת|מלך]] עבור [[איקונין]], שנחשב ביהדות ל[[עבודה זרה]]. אביו של רש"י הסתכן במוות והשליך את האבן הטובה - בה היה גלום כל רכושו, כמו גם הבטחה לעושר רב - מעבר לסיפון האניה, והראה עצמו בוכה על אובדנה. המלך פטר אותו, ועל המעשה הזה, על פי האגדה, נגלה לו [[אליהו הנביא]] והבטיח לו פרי בטן "שיאיר את עיניהם של ישראל". ואכן רש"י נולד לעת זקנותם של הוריו. מסופר גם שאמו ההרה של רש"י הלכה ברחוב ב[[וורמס|וורמייזא]], ופרש [[נוצרי]] שדהר על סוסו כמעט פגע בה. האם פנתה אל הקיר שבשולי הרחוב ונלחצה אליו, ובקיר נוצר שקע, שבו הסתתרה (ועל הסיפור כתב [[שאול טשרניחובסקי]] את ה[[בלדה]] "[[קיר הפלא אשר בוורמייזה]]"{{הערה|שאול טשרניחובסקי, [http://benyehuda.org/tchernichowsky/kir_hapele.html קִיר הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּוֶרְמַיְזָה], באתר [[פרויקט בן-יהודה]].}}), אך ככל הנראה אין לכך בסיס היסטורי.{{הערה|{{nrg|יצחק טסלר|בעזרת השם (והכסף של קרן אבי חי)|957/571|30 באוקטובר 2009|1|1}}.}}▼
רבי [[גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)|גדליה אבן יחיא]] מוסר אגדה נוספת בספרו "שלשלת הקבלה", לפיה קודם צאתו של [[גוטפריד מבויון]] ל[[מסע הצלב הראשון]] שהנהיג בשנת [[1096]], ערך ביקור אצל רש"י, גדול יהודי צרפת ששמו כבר הלך לפניו, על מנת לקבל את ברכתו למסע הצלב שלו ולהתייעץ עמו. אולם רש"י חזה שהמסע ייגמר בכישלון, והזהיר את גוטפריד כי הוא ישוב לבדו לעירו, מלווה בשלושה פרשים בלבד שיזכו לשוב עמו לביתם. חמתו של גוטפריד בערה בו, והוא נשבע כי אם לא יתקיימו דברי רש"י, והוא ישוב מהמסע עם יותר משלושה אבירים - ינקום נקמה נוראה ברש"י ובכל היהודים. ואכן, גוטפריד נכשל בקרבותיו, ושב לצרפת עם ארבעה מלווים בלבד. מייד בבואו שם את פעמיו להינקם ברש"י, כיוון שכעת היו עמו ארבעה פרשים, ולא שלושה; אולם בהיכנסם בשער העיר התנתקה אחת מאבני השער, ומחצה את ראשו של הפרש הרביעי. יש מן הסיפורים הממשיכים ומספרים כי כאשר התקיימו דברי רש"י מיהר גוטפריד אל רש"י לבקש ממנו סליחה ולהכיר בגדלותו, אולם משהגיע למקום גילה כי נערכת שם לווייתו של רש"י.
למעשה, יש לציין כי גוטפריד מבויון מעולם לא שב לצרפת אחרי מסע הצלב הראשון, ומצא את מותו בנסיבות בלתי ברורות בארץ ישראל; אולם כל ייחוס האגדה לגוטפריד מבויון מקורו ב"סדר הדורות" המאוחר, ואילו ב"שלשלת הקבלה" לא נזכר מקומו של האביר גוטפריד. מקורות קדומים אחרים כרכו את האגדה בשמו של [[גוטפריד הראשון, דוכס לוריין תחתית|גוטפריד הראשון דוכס לוריין]] <small>([[:en:Godfrey_I,_Count_of_Louvain|אנ']])</small>, המכונה "האמיץ" או "הגדול"; תולדות חייו היו סוערות, ותקופת חייו ([[1139]]-[[1060]]) אכן חופפת לזמנו של רש"י.
בעיר [[וורמס]] שב[[גרמניה]] מצוי עד היום [[בית הכנסת בוורמס|בית המדרש על שם רש"י]] שבו לפי המסורת למד וכתב את פירושו לתורה, אך המקום נבנה מאות שנים לאחר מותו. במקום נמצאים גם בית הכנסת (משוחזר בחלקו) שבו התפלל, ה[[מקווה]] שבו טבל, וגם החומה שעל פי האגדה ממנה התנתקה ה[[לבנה (בנייה)|לבנה]]
== אישיותו ==
שורה 122 ⟵ 144:
=== כבוד האישה ===
גרוסמן כתב בספרו "אמונות ודעות בעולמו של רש"י": "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי [[העולם הבא]]'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".
▲עוד בימי חייו זכה רש"י להכרה בגדולתו, וזו הלכה והתעצמה לאחר מותו.{{הערה|שם=גרוסמן5057|גרוסמן, '''רש"י''', [[מרכז זלמן שזר]], 2006, עמ' 50–57.}} רש"י לא נולד למשפחה מיוחסת, אך בעקבות תהילתו רבו המבקשים להתייחס אליו.{{הערה|שם=גרוסמן5057}}
▲ל[[ייחוס]]ו של רש"י ערך מיוחד בתחום הייחוס היהודי. רבים הם המחפשים את ייחוסם ל[[דוד המלך]], והמסורת מייחסת את המוצא מדוד לכמה אנשים ובהם רש"י. המסורת מייחסת את ההשתלשלות מדוד לרש"י באופן הבא: רש"י הוא נכדו של ר' אליקים, שהוא דור 31 מרבי [[יוחנן הסנדלר]], שהיה דור רביעי מ[[רבן גמליאל הזקן]], בן [[שמעון בן הלל|שמעון]] הנשיא, בן [[הלל הזקן]], מבני שפטיה בן [[דוד]] מלך ישראל.
▲אין לדעת עד כמה מבוססת מסורת זו על אמת היסטורית ועד כמה היא משאלת לב. המקור הידוע לייחוס זה הוא [[מגילת יוחסין]] עתיקה שנותרה בידי בני משפחת לוריא, ויש חוקרים{{מקור}} המראים כי רב בהּ הזיוף על האמת (וזאת ככל שמדובר בדורות שלאחר רש"י). רבים הם רבני אשכנז בכל התקופות המונים את ייחוסם מרש"י, ויש להניח כי כיום מונים צאצאיו מאות אלפי אנשים ויותר.
▲שם המשפחה "טרייויש" ונגזרותיו כגון "טרויש", "דרייפוס" ועוד נחשב בטעות כסימן למוצא משפחתי הקרוב לרש"י, שכן חושבים שמקורו בעיירת מוצאו של רש"י, טרואה שבצרפת. אולם השם טרייויש נגזר משם העיר הגרמנית [[טריר]] בצרפתית (''Trèves'').{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jona Schellekens|שם=?Descent from Rashi: a Mythological Charter|כתב עת=Avotaynu|כרך=19(3)|עמ=3-4}}}}
▲==אגדות==
▲מעשי אגדה רבים סופרו על חייו ופטירתו. אחד מהם מספר שכאשר עסק בפירושו ל[[מסכת מכות]], הגיע לדף י"ט, והספיק לכתוב את המילה "טהור" ואז יצאה נשמתו בטהרה. עוד אגדה מספרת שבשעת פטירתו יצאה [[בת קול]] ואמרה: "עתידים כל ישראל להיות בניך".
▲על פי האגדה, היו הוריו של רש"י חשוכי פרי בטן שנים רבות. אביו של רש"י רבי [[יצחק ירחי]], היה סוחר באבנים טובות, וברשותו הייתה אבן טובה אשר הייתה חסרה ל[[אנרי הראשון, מלך צרפת|מלך]] עבור [[איקונין]], שנחשב ביהדות ל[[עבודה זרה]]. אביו של רש"י הסתכן במוות והשליך את האבן הטובה - בה היה גלום כל רכושו, כמו גם הבטחה לעושר רב - מעבר לסיפון האניה, והראה עצמו בוכה על אובדנה. המלך פטר אותו, ועל המעשה הזה, על פי האגדה, נגלה לו [[אליהו הנביא]] והבטיח לו פרי בטן "שיאיר את עיניהם של ישראל". ואכן רש"י נולד לעת זקנותם של הוריו. מסופר גם שאמו ההרה של רש"י הלכה ברחוב ב[[וורמס|וורמייזא]], ופרש [[נוצרי]] שדהר על סוסו כמעט פגע בה. האם פנתה אל הקיר שבשולי הרחוב ונלחצה אליו, ובקיר נוצר שקע, שבו הסתתרה (ועל הסיפור כתב [[שאול טשרניחובסקי]] את ה[[בלדה]] "[[קיר הפלא אשר בוורמייזה]]"{{הערה|שאול טשרניחובסקי, [http://benyehuda.org/tchernichowsky/kir_hapele.html קִיר הַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּוֶרְמַיְזָה], באתר [[פרויקט בן-יהודה]]}}), אך ככל הנראה אין לכך בסיס היסטורי.{{הערה|{{nrg|יצחק טסלר|בעזרת השם (והכסף של קרן אבי חי)|957/571|30 באוקטובר 2009|1|1}}}}
▲בעיר [[וורמס]] שב[[גרמניה]] מצוי עד היום [[בית הכנסת בוורמס|בית המדרש על שם רש"י]] שבו לפי המסורת למד וכתב את פירושו לתורה, אך המקום נבנה מאות שנים לאחר מותו. במקום נמצאים גם בית הכנסת (משוחזר בחלקו) שבו התפלל, ה[[מקווה]] שבו טבל, וגם החומה שעל פי האגדה [[לבנה (בנייה)|לבנה]] ממנה הרגה את סוסו הרביעי של [[גוטפריד מבויון]], שרש"י הבטיח לו שיחזור ממסעי הצלב עם שלושה בלבד.{{הערה|[http://www.aish.co.il/i/jh/48853887.html קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, פרק 44 ]}} אגדות אלו בדבר רש"י נחשבות כיום כולן בלתי מבוססות.
==חיבוריו==
| |||