המיספרה (מוח) – הבדלי גרסאות

אצל בעלי חוליות [[המוח הגדול]] מחולק באמצעות [[מענית המוח]] {{אנ|longitudinal fissure}} לשני חלקים - המיספרה ימין והמיספרה שמאל. חלקםחלקן של ההמיספרות הפונה כלפי חוץ מורכב מ[[חומר אפור]] רב, כאשר מתחתםמתחתיו נמצא אזור של [[חומר לבן|חומר הלבן]] הנקרא Centrum semiovale {{אנ|Centrum semiovale}}. החומר הלבן מתפקד כ[[מִשְׁלֶבֶת]] {{אנ|commissure}} - גורם המקשר בין שני אזורים מבחינה אנטומית . יחד עם החומר הלבן נמצאים גם [[גרעיני הבסיס|הגרעינים הבזליים]] והחדריםו[[חדרי המוח|החדרים הלטרליים]]{{הערה|Snell, Richard S. (2009). Clinical Neuroanatomy (Clinical Neuroanatomy for Medical Students (Snell)). Hagerstwon, MD: Lippincott Williams & Wilkins. p. 262. {{ISBN|978-0-7817-9427-5}}.}}. אצל ה[[אאותריה]] חלק גדול מן החומר הלבן מרוכז ברשת ענפה של [[אקסון (סיב עצבי)|אקסונים (סיבים עצביים)]] הנקראת [[כפיס המוח]]. מלבד כפיס המוח אצל בעלי חוליות ישנם כמה אזורים קטנים יותר של משלבות כמו [[המישלבת האחורית]] {{אנ|posterior commissure}}, [[המישלבת הקדמית]] {{אנ|anterior commissure}} וה[[פורניקס]].

עם זאת מבחינה מיקרוסקופית, סוג התאים, תפקודם של התאים, כמות [[מוליך עצבי|המוליכים העצביים]] הנמצאים ותת-סוגם של ה[[קולטן|קולטנ]]<nowiki/>ים לאותם מוליכים עצביים שונה בין ההמיספרות{{הערה|Anderson, B.; Rutledge, V. (1996). "Age and hemisphere effects on dendritic structure". Brain. 119 (6): 1983–1990. doi:10.1093/brain/119.6.1983.}}{{הערה|Hutsler, J.; Galuske, R.A.W. (2003). "Hemispheric asymmetries in cerebral cortical networks". Trends in Neurosciences. 26 (8): 429–435. CiteSeerX 10.1.1.133.2360. doi:10.1016/S0166-2236(03)00198-X.}}. לדוגמה: יש ריכוז רב יותר של [[דופמין]] בהמיספרה השמאלית ושל [[נוראפינפרין]] בהמיספרה הימנית. ישנם הבדלים אשר נשמרים בין בני אדם ואף בין מינים שונםשונים, אך ישנו גם שוני רב בין פרטים שונים לאותו המין.

אצל רוב בני האדם, המיספרה שמאל מתמחה יותר בעיבוד לשוני של מידע, דבר זה מתבטא בכך שלרוב [[אזור ברוקה]] ואזורו[[אזור ורניקה]] יימצאיימצאו בצד שמאל. כמו כן המיספרה שמאל מתמחה בעיבוד מקומי של מידע. לעומת זאת המיספרה ימין מתמחה בעיבוד גלובלי של מידע ובתפקודים מרחביים-חזותיים. המיספרה שמאל תתקשה בתפיסה ויצירה של צורות תלת-ממדיות, ואילו המיספרה ימין אינה מתקשה בכך.

בממוצע אצל גברים נמצאה קישוריות גבוהה יותר בתוך כל המיספרה ואלו אצל נשים נמצאה קישוריות גבוהה יותר בין ההמיספרות{{הערה|Ingalhalikar, M., Smith, A., Parker, D., Satterthwaite, T. D., Elliott, M. A., Ruparel, K., ... & Verma, R. (2014). Sex differences in the structural connectome of the human brain. Proceedings of the National Academy of Sciences, 111(2), 823-828.|שם=PNAS 2014}}. דבר אשרזה מעיד לפי החוקרים אצל גברים על יעילות רבה יותר בתכנון פעולות והוצאתם לפועל, ואילו אצל נשים על יעילות רבה יותר בשילוב של ניתוח אנליטי יחד עם ניתוח הוליסטי{{הערה||שם=PNAS 2014}}. ביחס לנשים במטלות התנהגותיות בממוצע גברים נמצאו מהירים יותר במשימות מוטוריות או מוטוריות-תחושתיות ובעיבוד מרחבי, ואילו נשים נמצאו טובות יותר במשימות המערבות קשב, זיכרון מילולי או זיכרון פרצופים ובקוגניציה חברתית{{הערה|Gur RC, et al. (2012) Age group and sex differences in performance on a computerized neurocognitive battery in children age 8-21. Neuropsychology 26(2):251–265.}}{{הערה|Cherney ID, Brabec CM, Runco DV (2008) Mapping out spatial ability: Sex differences in way-finding navigation. Percept Mot Skills 107(3):747–760.}}{{הערה|Hamilton C (2008) Cognition and Sex Differences (Palgrave Macmillan).}}.

עם זאת הנתונים הם ממוצאיםממוצעים, כאשר בוחנים מוחות בודדים ידנהישנה התפלגות רחבה הן של אוכלוסיית הגברים והן של אוכלוסיית הנשים עם אזורים חופפים רבים. לכן לדוגמה יכול להיות מוח השייך לזכר שהוא בעל מאפייני קישוריות נשיים{{הערה|Joel, D., Berman, Z., Tavor, I., Wexler, N., Gaber, O., Stein, Y., ... & Liem, F. (2015). Sex beyond the genitalia: The human brain mosaic. Proceedings of the National Academy of Sciences, 112(50), 15468-15473.}}.<br />