המפלגה הקומוניסטית ההונגרית – הבדלי גרסאות

ב-24 בנובמבר 1918 התרחש פילוג ב[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית]]. מנהיג האגף השמאלי שלה ה[[עיתונאי]] בלה קון שחזר מהשבי ה[[רוסיה|רוסי]] הודיע על פרישתו מהמפלגה והקמת המפלגה הקומוניסטית שדגלה במהפכה בסגנון [[מהפכת אוקטובר]] שהתרחשה ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה הצארית]]. סיבה נוספת הייתה שהסוציאל-דמוקרטים חברו לליברלים וקון ראה בכך בגידה. תחילה הייתה זו [[מפלגה]] קטנה עם מעט תומכים בקרב הציבור הרחב, אולם בשנת 1919 עם התפרקות [[הקיסרות האוסטרו-הונגרית]] החלו מאות אלפי אנשים להביע תמיכה במפלגה ובמנהיגה בלה קון ובין 18 מייסדיה יהודים רבים, [[יוז'ף רבינוביץ'|יוז'ף רבינוביץ',]] [[אוטו קורבין|אוטו קורווין]] (קליין), [[ינה לאסלו]] (לוי), [[ארנה פור]] (פרלשטיין), [[ארנה סידלר]], [[דז'ה שומלו]] (זילברשטיין), [[טיבור סמואלי]], [[בלה סאנטו]] (שרייבר), [[בלה ואגו]] (וייס). מתוך 18 החברים המייסדים עשרה היו יהודים יחד עם בלה קון. (ראה: [[מפלגת הקומוניסטים ההונגרים]]). במרץ אותה שנה הנהיג בלה קון מהפכהמהפיכה מוצלחת שבסופה הוקמה [[הרפובליקה הסובייטית ההונגרית]]. אולם זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת האזרחית קשה בהונגריה בין הימין שאותו הנהיגו אנשי האצולה, ה[[כומר|כמרים]] וה[[בורגנים]], לבין השמאל שבראשו עמד קון. לאחר קרבות עזים שנמשכו 133 ימים הובס קון על ידי הצבא הרומני שפלש למדינה והחזיר את ה[[מונרכיה]] על קנה. לראש המדינה מונה האדמירל [[מיקלוש הורטי]] כעוצר, משום שהמלך החוקי היה אז קטין. קון עצמו גלה ל[[ברית המועצות]] והמפלגה הוצאה אל מחוץ לחוק.