יהדות אורתודוקסית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 121:
הקבוצות האורתודוקסיות מעולם לא היו אחידות, ועל אף המשותף ביניהן בחשיבות שהן מעניקות ל[[הלכה]], הן חלוקות ביניהן במישורים רבים. בעוד שבמאה ה-19 התמקדו ההבדלים בשאלות כמו היחס להשכלה המודרנית והצורך להיפרד מיתר הציבור, במאה ה-20 עלו סוגיות הציונות ומדינת ישראל כמקור עיקרי לחיכוך. בעוד שהמזרחי וגלגוליו קרא ליחס חיובי לתנועה, ואורתודוקסים קיצוניים הטיפו לשלילה עקרונית ומוחלטת, דגלו אגו"י והקרובים אליה בהכרה מסויגת במדינה. פערים אלה הובילו לניכור ולסכסוכים מרובים.
בישראל יש מגוון של קבוצות, המפולגות בפרשנות שיש לתת למצוות (למשל: האם נדרשת [[הפרדה מגדרית]] ב[[תנועת נוער]]), ובמנהגים כגון לבוש. בין הסיעות הבולטות ניתן למנות את ה[[חרדים]], המחולקים ל[[חסידים]] ו[[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] (ממוצא מזרח-אירופי בדרך-כלל), [[חרדים ספרדים|חרדים ממוצא ספרדי או תימני]] ועוד, ואת ה[[דתיים לאומיים]], שגם בקרבם יש פלגי משנה ליברליים יותר ופחות כגון ה[[חרדים לאומיים]] ו[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסים מודרניים]], דוגמת [[הקיבוץ הדתי]] והציבור המזוהה עם [[נאמני תו"ע|תנועת נאמני תורה ועבודה]].{{הערה|שם=רפו|הראל גורדין, "[http://musaf-shabbat.com/2011/12/08/אין-כאן-ניאו-רפורמים-הראל-גורדין/ אין כאן נאו-רפורמים]", [[מקור ראשון]], 8 בדצמבר 2011; {{כ}} דודו כהן, [http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/Article-b95f3f606e37221004.htm דעה: הנאו-רפורמים שמים את היהדות בממתינה],[[mako]],{{כ}} 14 ביולי 2009.}} בארצות הברית קיימת חלוקה דומה בין אורתודוקסים מודרניים ל'אולטרה-אורתודוקסים', מושג המקיף שם את המקבילה הישראלית לחרדים, וגם בתוכו קיימות תתי-קבוצות כמו חסידים וליטאים ("Black Hats"). בקרב האגף המודרני גובר הפילוג בשאלות כמו מחקר מדעי במקורות, [[פמיניזם]] ושלל שאלות חברתיות. בארצות הברית מתבטא הדבר במתח בין "[[אורתודוכסיה
===בישראל===
| |||