יהדות בלארוס – הבדלי גרסאות

לפני [[השואה]] הייתה יהדות בלארוס קהילה משגשגת שמנתה כ-750,000 יהודים שרובם נספו בשואה, מרביתם בחלקה המערבי, שהיה עד 1939 בשלטון פולין. עם כיבושה של בלארוס על ידי [[גרמניה הנאצית]] ב־[[1941]] במסגרת [[מבצע ברברוסה]] הצליחו חלק מן היהודים להימלט מזרחה (בעיקר מהחלק המזרחי שהותקף מאוחר יותר), בעוד אלו שנשארו נכחדו ברובם (ראו למשל מעשי הטבח ב[[מלריטה]] וב[[גטו ז'טל|ז'טל]]). לפי נתונים היסטוריים שונים, בשואה נספו 86% מיהודי [[מערב בלארוס]] ו-36% מיהודי מזרח בלארוס{{הערה|1=М. Куповецкий. Людские потери еврейского населения в послевоенных границах СССР в годы Великой Отечественной войны // Вестник Еврейского университета в Москве. 1995. № 2(9). С. 138—139, 149, 152.}}. לאחר המלחמה חזרו חלק מן הניצולים לבלארוס, אך השתנה ללא היכר פיזור היהודים על פני המדינה. שיעור יהודי המערב היה כעת כ-12.4% מ-250,000 יהודי בלארוס{{הערה|שם=scope}}. החיים היהודיים קמו לתחיה די מהר והתקיימו תקופה מסוימת ברמה די גבוהה ביחס לברית המועצות. ב[[מינסק]] התנהל [[תיאטרון]] יהודי בהנהלת [[שלמה מיכאלס]], בקהילות רבות המשיכו להתקיים [[רב]]נים [[בית כנסת|ובתי כנסת]], אולם לאחר רצח מיכאלס ו[[משפט הרופאים]] ב־[[1953]], רוב הפעילות חוסלה. ב-[[1959]] העניקו שלטונות פולין [[אזרחות פולנית]] ליהודים רבים מחלקה הפולני לשעבר של בלארוס וכ-100,000 מהם עזבו את המדינה ועלו ל[[ישראל]] ב[[עליית גומולקה]]. נוסף על כך, השלטונות הסובייטים עודדו יהודים רבים לעזוב את בלארוס ואוקראינה ולהתיישב בעומק רוסיה ומרכז אסיה כדי לפתח את האזורים הללו מבחינה כלכלית. מספר היהודים ירד בקצב קבוע מכ-150,000 ב-1959 לכ-110,000 ב-1990. בעיר מינסק ירד אחוז היהודים מ-10% ב-1945, ל-7.6% ב-1959, 5.1% ב-1970 ו-2.3% ב-1989{{הערה|שם=scope}}.