גוף (בלשנות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19:
 
* גוף ראשון ברבים עשוי לכלול או שלא לכלול את האדם שאליו מדברים: "במשפחה שלי אנחנו תמיד אוכלים ביחד" (לא כולל את האדם שאליו מדברים); "אם אתה רוצה נוכל ללכת מחר לעיר" (כולל את האדם שאליו מדברים). בעברית וב[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]] הבחנה זו אינה קיימת מבחינה לשונית, אך בשפות אחרות נחשבים שני המקרים לגופים לשוניים שונים.
* בשפות רבות קיימת הבחנה בגוף השני בין רמות שונות של היכרות או יחס בין הדובר ובין האדם שאליו מדברים. ב[[לטינית]], גרמנית, ספרדית ורוסית מבחינים בין גוף שני "בלתי-רשמי", כשהאדם אליו מדברים הוא חבר, ילד או אדם הנחות בצורה כלשהי מהדובר, ובין גוף שני "רשמי", כשהאדם אליו מדברים מבוגר, מכובד יותר מהדובר, או זר לו. בצרפתית, כשמדברים אל אדם מכובד, עוברים מגוף שני יחיד לגוף שני רבים. באנגלית העתיקה היה גם כן נוהל כמו בצרפתית, עד שלבסוף גוף שני יחיד (thee) הוחלף לחלוטין בגוף שני רבים (you). ריבוי של כבוד היה נהוג גם בידי מלכים, כשהם דיברו על עצמם - הם השתמשו בגוף ראשון רבים, במקום בגוף ראשון יחיד (מלך כינה עצמו "אנחנו" במקום "אני"). בעברית מליצית ניתן להחליף את גוף שני יחיד בגוף שלישי יחיד, כשמדברים עם אדם מכובד מאוד - בעיקר עם רבנים חשובים. ב[[שפות אוסטרונזיות]] מסוימות, כגון [[יאוונית]], וכן ב[[יפנית]] ו[[קוריאנית]], קיימות מערכות מורכבות מאוד לתיאור היחס בין הדובר והאדם אליו מדברים, ובחלק מהמקרים מדובר בגופים שונים.
* קיימות שפות בהן ניתן להבדיל בין שניים או אף שלושה גופים שלישיים כאשר כל אחד מקבל סיומת אחרת. סיומת זו יכולה ללוות את הגוף השלישי לאורך מספר רב של משפטים. באופן זה נמנעת אי הבנה אפשרית במשפט כמו 'דינה הלכה עם רותי ולפתע ראתה את אמא שלה' ( אמא של רינה או של רותי ? ). התהליך נקרא אוביאטיבי ( [[אנגלית]] obiative ) וקיים בעיקר בשפות ה[[אלגונקיוויאניות]] ממשפחת [[שפות אמרינדיאניות|השפות האמרינדיאניות]].
* גוף שלישי זוגי, בחלק מהשפות, נבדל הן ממגוף שלישי יחיד והן מגוף שלישי רבים. כך הדבר ב[[ערבית|ערבית ספרותית]].