בית סאחור – הבדלי גרסאות

לפי עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] האזור היה מיושב החל מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל]]. הכפר מוקף במספר [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]]: בגבעה בחלקה הדרומי של העיירה, בגובה 656 מטר מעל פני הים, שוכנת חירבת בית ביס'ה (נכתב גם כ"בית בצה"). במקום נמצאו שרידי מבנים, מערות בורות ומתקנים וחומת אבנים בצפון האתר. ממצא החרסים מצביע על אתר שהתקיים בתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה, הביזנטית והממלוכית. מסביב לחומה הוקמה מערכת מצור הכוללת דייק ומבנים נוספים. בחפירות שנערכו באתר בשנת 1994 נחשפה מערת קבורה, בתוכה נמצאו גלוסקמאות מעוטרות{{הערה|יובל ברוך ואברהים שרוך, Kh. Beit Baṣṣa / ח' בית בצה, [[חדשות ארכיאולוגיות]], 1996, כרך קו, 147-148}}.

 

 

הגאוגרף הערבי [[מוג'יר א-דין]] מזכיר שני כפרים בשם בית סאחור, בית סאחור העתיק ובית סאחור הנוצרי, בביוגרפיה של מלומד מוסלמי בשם שבאן בן סלים בן שבאן, שמת בבית סאחור בשנת [[1483]] בגיל 105. הגאוגרף הצרפתי [[ויקטור גרן]], שנפטר בסוף המאה התשע עשרה, מזכיר את בית סאחור העתיקה כמקום שנמצא 40 דקות מירושלים ומרחק קצר מעמק קידרון.