מרד בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מאמרים: הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סכסוך צבאי
| מערכה =
| מלחמה = [[מרידות יהודה ברומא]]
| תמונה = [[קובץ:Samuel and Saidye Bronfman Archaeology WingDSCN5035.JPG||250px|מרכז]]
שורה 13 ⟵ 12:
| טריטוריות = הרס רב ביישוב היהודי באזור [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]]
| עילה = השלטת ההלניזם וההלניסטים ובניית [[איליה קפיטולינה]]
| קואורדינטות =
| צד ראשון = [[יהודים]]
| צד שני = [[הקיסרות הרומית]]
| ראש מדינה ראשון =
| ראש מדינה שני =
| מפקד ראשון = [[שמעון בר כוכבא]]{{ש}}[[ישוע בן גלגולא]]{{ש}}[[יהונתן בן בעיה]]{{ש}}[[מסבלה בן שמעון]]{{ש}}[[אלעזר בן חיטא]]{{ש}}[[יהודה בר מנשה]]{{ש}}[[שמעון בן מתניה]]{{ש}}
| מפקד שני = [[אדריאנוס]]{{ש}}[[טיניוס רופוס]]{{ש}}[[יוליוס סוורוס]]{{ש}}[[גאיוס פובליקיוס מארקלוס]]{{ש}}[[הטריוס נפוס]]{{ש}}[[קווינטוס לוליוס אורביקוס]]{{ש}}[[סקסטוס קורנליוס דקסטר]]
שורה 62 ⟵ 58:
כגודל התקווה שעורר אדריאנוס אצל היהודים, כן היה גודל מפח נפשם משהתברר כי הקיסר חזר מהבטחותיו. [[כתובת לאדריאנוס (ירושלים)|כתובת לאדריאנוס]] שנתגלתה בירושלים ב-2014 מקדמת את פתרון המחלוקת [[היסטוריוגרפיה|ההיסטוריוגרפית]] באשר מה קדם למה: בניית העיר האלילית למרד או המרד לבניית [[איליה קפיטולינה]] ובניינה כחלק ממסע העונשין בגינו. על פי ניסוח הכתובת, ברור כי בזמן הכנתה, בשנת 130 - שנת ביקור אדריאנוס, העיר עדיין איננה איליה קפיטולינה. עם זאת הכתובת מעידה על כך ששנתיים לפני המרד נערכו בעיר עבודות בנייה מסיביות לרגל ביקור הקיסר, ובכך לכאורה מחזקת את הגישה לפיה המרד פרץ בעקבות עבודות הבנייה בירושלים ולא להפך.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|הקיסר הדריאנוס: צורר יהודים או מדינאי מוכשר ופטרון אמנות?|1.2803560|22 בדצמבר 2015}}}} פעילות הבנייה בירושלים השתלבה במסגרת מפעלי הבנייה הרומאית בארץ ישראל. אדריאנוס הקים מחדש בפרובינקיה ערים הלניסטיות שנחרבו בעבר, כמו עכו-פטולמאיס ו[[קיסריה]]. הוא גם הקים מקדשים אליליים ב[[טבריה]], ב[[עזה]], בקיסריה, בירושלים ובמקומות נוספים. בכמה ערים חשובות כמו טבריה ו[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] העביר את השלטון מידם של היהודים למיעוט היווני. כל המעשים הללו הביאו את היהודים לתחושה קשה, שיש מדיניות מכוונת מלמעלה להדירם מהארץ.
 
קשה לומר שקיסרקיסר דעתן כמו אדריאנוס לאודאי היה מודע למפח הנפש שעורר, ונראה יותר שהיה פשוט אדיש לכך. במטבע שהטביע נראה הקיסר מקריב קורבן על מזבח, כאשר לצדו אישה (המסמלת את יהודה), וילדים המגישים לקיסר כפות [[תמר (עץ)|תמרים]], אות לשלום ולאחווה. בניגוד למטבעות שנטבעו בפרובינקיות אחרות, מטבע זה מתעלם באופן מופגן מתרבותם של היהודים, אף שהיו רוב התושבים בפרובינקיה.
 
===הניסיון למנוע את המרד===
שורה 134 ⟵ 130:
התואר "נשיא ישראל" איננו זהה בהכרח לתואר של ראשוני מנהיגי [[חשמונאים|בית חשמונאי]], כיוון שבתלמוד התואר שלו היה "מלכות בן כוזיבא",{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צז|ב}}}} ואף "מלך המשיח" ({{ירושלמי|תענית|ד|ה}}, כ"ד ע"א; {{מדרש רבה|איכה|ב|ד}}) ולכן היו חוקרים שטענו שהיו לו סמכויות של מלך, והתואר נשיא הוא תואר של מלך אידיאלי, כפי שמתואר בחזון אחרית הימים של יחזקאל.{{הערה|שם=אופנהיימר|"וְעַבְדִּי דָוִד, נָשִׂיא בְתוֹכָם". אופנהיימר, מרד בר כוכבא, עמ' 51}}
 
בתקופת [[המרד הגדול]] לא היה מנהיג מרכזי והלוחמים היו מפוצלים לכתות וכתי כתות, הלוחמים זה בזה, באותה המידה שהם לוחמים ברומאים. העובדה שברבר כוכבא הצליח לאחד את העם תחת הנהגתו היא רבת משמעות, ואומרתדבר הרבההמעיד על אופיו של האיש.
 
בר-כוסבה הוא דמות שמעט ידוע עליה. לפי המקורות הקיימים, חסר ייחוס, נכסים או השתתפות בבתי המדרש השונים.{{הערה|1=אודות "הדרישות המתבקשות" ממנהיג יהודי פוטנציאלי ראו: א' אופנהיימר, "משיחיותו של בר כוכבא", בתוך: '''משיחיות ואסכטולוגיה''', צ' ברס (עורך), ירושלים: [[החברה ההיסטורית הישראלית]], תשמ"ד, עמ' 157;}} למרות זאת הגיע למעמד שיכלו לשאת בו רק אנשי ייחוס מימים ימימה, שאף יוחסו לעיתים ל[[בית דוד]]. איגרותיו, הכתובות חלקן [[עברית]] וחלקן [[ארמית]] (האיגרות ב[[יוונית]] שנמצאו יחד עם איגרות בר כוכבא לא נשלחו על ידי בר כוכבא עצמו) מראות על מנהיג תקיף ואדמיניסטרטור מוכשר, אשר לא חשש לאיים על פיקודיו בכבילתם באזיקים על מנת לקבל את מבוקשו, ושירד להדרכות מפורטות לפיקודיו, כמו לשלוח לו אדם מסוים תחת משמר ולהקפיד שלא יהיה מזוין בנשק. אך מצד שני דאג לצורכי הדת של חייליו.
שורה 281 ⟵ 277:
 
===השתתפות תלמידי רבי עקיבא במרד===
על פי המקורות היהודים{{הערה|בבלי, יבמות ס"ב ב. קהלת רבה, פרשה י"א סעיף י'. מדרש בראשית רבה, פרשה ס"ה סעיף ג'}} לרבי עקיבא היו 24 אלף תלמידים, שמתו בטווח זמן קצר. בין פסח לשבועות, בשל שלא נהגו אחד בשני בכבוד.{{הערה|1=חיים ליכט,[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16918 על מותם של תלמידי רבי עקיבא], באתר מט"ח}}
.{{הערה|1=חיים ליכט,[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16918 על מותם של תלמידי רבי עקיבא], באתר מט"ח}}
 
{{ציטוט|שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם.|[[s:יבמות סב ב|בבלי, יבמות ס"ב ב]]|מרכאות=כן}}
שורה 290 ⟵ 285:
החוקרים מתבססים על הנוסח הספרדי של אגרת [[רב שרירא גאון]] שם נאמר: "והעמיד רבי עקיבא תלמידים הרבה והיה שמדא [הריגה בידי המלכות] על התלמידים של רבי עקיבא".{{הערה|איגרת רב שרירא גאון מהדורת לוין, ע' 13}} בשל מותם נקבעו החל מתקופת הגאונים, [[מנהגי אבלות בימי ספירת העומר|הלכות אבלות לאותה תקופת זמן בשנה]], שדוגמתם קיימות רק על חורבן בית המקדש, בתקופה המכונה ביהדות "[[שלושת השבועות]]".
 
אומנם דברים אלו לא מופיעים בנוסח הצרפתי של אגרת רש"ג. במהלך השנים ניטש וויכוחויכוח בין החוקרים איזה מן הנוסחים מדויק יותר, וכיום רוב החוקרים מחזיקים בדעתו של [[יעקב נחום אפשטיין]] שהוכיח בראיות חזקות{{הערה|יעקב נחום אפשטיין, מבוא לספרות האמוראים, מאגנס ודביר, תשכ"ג, עמ' 610-615}} שעל פי רוב הנוסח הצרפתי הוא הנכון.
 
כיום, רוב החוקרים כ[[שמואל ספראי]],{{הערה|"נראים הדברים שיש לקבל כעובדה היסטורית כי תלמידיו של ר"ע מתו רובם ככולם בפורענות בימי מרד בר-כוכבא." ('''רבי עקיבא בן יוסף, חייו ומשנתו''', ספרית דורות, 1970, עמ' 28-27.)}} ואהרון אופנהיימר{{הערה|"קרוב לוודאי שהמעשה במותם של עשרים וארבעת אלפי התלמידים של רב-עקיבא אינו עוסק בתלמידים במובן הרגיל של המילה – אין איש מקרב חכמים שהיו לו תלמידים כה רבים – אלא בלוחמים שהשתתפו במרד בהתאם לקריאתו של רבי עקיבא." ('''מרד בר-כוכבא''' (עורך אהרון אופנהיימר), מרכז זלמן שזר, תש"ם, ע' 15)}} ואף שמואל אברמסקי{{הערה|"שאין זה כמובן מן הנמנע, שהמדובר הוא בהשמדתם של תלמידים בזמן המרד" ('''בר-כוכבא נשיא ישראל''', הוצאת מסדה, 1961, עמ' 134-133)}} מחזיקים בדעה שתלמידיו של רבי עקיבא, השתתפו במרד בר כוכבא ומתו במלחמה. כך גם סברו הרב [[צבי יהודה קוק]], ותלמידו הרב [[משה צבי נריה]], שהביאו מקורות נוספים בתלמוד לכך שרבי עקיבא ותלמידיו תמכו ואף השתתפו במרד, ונרדפו גם לאחר שדוכא.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/41/04101.htm האבלות בימי הספירה על מות תלמידי רבי עקיבא], באתר דעת}} מיעוטם של החוקרים כמו [[גדליה אלון]]{{הערה|"אלא שכל עצמה של המסורת מלמדתנו, לאחר העיון, שמיתתם של תלמידי ר"ע ה'ראשונים' אירעה לפני מלחמת בר-כוכבא". (גדליה אלון, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"א, חלק ב', עמ' 44-43)}} סוברים כי מתו ממגפה עוד לפני המרד, ללא כל שייכות לו. בדעה זו מחזיקה היהדות המסורתית.{{הערה|ראו עוד: הרב שמואל ישמח, אסיף ד, [http://asif.co.il/wpfb-file/6_2-pdf/ '''האם תלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא''']}}
 
הדעה המקובלת במחקר התפרסמה בגלל העובדהמשום שהתנועה הציונית אימצה דעה זו ובעקבות כך הפכה את [[ל"ג בעומר]] לחג לאומי כזכר למרד בר כוכבא.
 
==עימותים עם הנוצרים==
שורה 432 ⟵ 427:
 
====סחר עבדים====
לפי עדות מכרוניקה, שנכתבה במאה ה-7 לספירה, אך התבססה על מקורות קדומים בני התקופה שאבדו: "שבויים יהודיים נמכרו במחיר מנת מזון אחת של סוס". נתון זה מלמד, לדעת החוקרים, על הצפת שוק העבדים בכמות רבה שלבהמוני עבדים חדשים.{{הערה|'''Chronicon Paschale''', ed. L. Dindrof, I, Bonn 1832. (p. 474)}} לפי הערכה אחת - מספר השבויים שנמכרו לעבדות בעקבות דיכוי המרד עלה בהרבה על 100,000 איש.{{הערה|הערכתו של [[ויליאם האריס]]. Harris, '''Towards a study of roman slave trade''' (p. 122)}}
 
====גירוש====
שורה 471 ⟵ 466:
 
==התייחסות ההנהגה הרבנית לאחר מרד בר כוכבא==
 
לאחר החורבן הגדול שהמיט המרד על ארץ יהודה ומחיקת שם העם ועיר הבירה שלו בידי הרומאים, עמלו חכמי ישראל לשקם את התרבות היהודית שאוימה מאוד בעקבות הגזרות. הם היו צריכים לפעול במקביל, גם להגן על הדת מפני הרדיפה של הרומאים, וגם למנוע ממרידות נוספות להתרחש.