זלדה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדיף |
|||
שורה 38:
===בארץ ישראל===
ב-17 במאי [[1925]], כשהייתה זלדה בת 11 עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]] דרך נמל יפו באוניה "איליץ", שהפליגה מ[[אודסה]] ועליה כ-250 עולים. המשפחה התיישבה ב[[ירושלים]], את הבקשה לעלייתם של הסב, ההורים וזלדה הגיש ביולי 1924 קרוב משפחתם, עו"ד ד"ר א. הילמן, דרך הרבנות הראשית לארץ ישראל וזו פנתה מיד למושל המחוז לאור הבטחת [[הנציב העליון]] לתת לרבנים הנמצאים תחת לחץ הסובייטים רישיון לעלייה. הילמן לקח על עצמו גם לדאוג למחייתו של הסב בן ה-75. בירושלים למדה זלדה ב[[בית ספר שפיצר|בית הספר לבנות "שפיצר"]]. לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה במשפחה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות "מזרחי", שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כ[[עקיבא ארנסט סימון]] ו[[פייבל מלצר]], בנו של הרב [[איסר זלמן מלצר]]. בירושלים עסקה בהוראה. לימדה בבתי הספר "רוחמה" ו"
ב-[[1950]] נישאה לחיים אריה מישקובסקי, בנו של הרב [[חזקיהו יוסף מישקובסקי]] ונכדו של הרב [[יצחק בלאזר]], מראשי [[תנועת המוסר]]. הוא היה בוגר [[ישיבת חברון]], שעבד כפקיד וכרואה חשבון. הזוג היה חשוך ילדים. השניים התגוררו בירושלים, בדירה צנועה בשכונת [[כרם אברהם]] – בבית האבן הישן, שעל אודותיו כתבה מספר שירים. לאחר מחלה ממושכת נפטר בעלה (ב[[כ"ב בניסן]] [[תש"ל]]). היא הקדישה לו רבים משירי הקובץ השני, "[[הכרמל האי-נראה]]", שם פגשה אותו לראשונה. בשנת [[1976]], לאחר מות בעלה, עברה זלדה להתגורר ברחוב הקליר, בשכונת [[שערי חסד]] בעיר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חמוטל בר-יוסף|שם=על שירת זלדה|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=1988|עמ=15|קישור=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_ALEPH001073790}}}}.
| |||