דוד מתתיהו רבינוביץ – הבדלי גרסאות

▲כשהיה בן 12 פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. עם [[המערכה בפולין|פלישת הנאצים לפולין]] ב-[[1939]] נמלט עם אביו ובני משפחתו לשטחי פולין שכבשה [[ברית המועצות]] במסגרת [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]. הסובייטים שלחו אותם ל[[סיביר]]. בשנת [[ה'תש"ב]] ([[1942]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו (לימים האדמו"רים רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)|יצחק יעקב רבינוביץ]] ורבי [[בן ציון רבינוביץ]]) בערב [[פורים]] [[ה'תש"ג]] ([[1943]]), במסגרת עליית [[ילדי טהרן]]. האחים התקבלו בארץ על ידי אחותם הבכורה גיטל ובעלה חיים גוטהלף בתל אביב, ועל ידי דודתו של אביו ובעלה רבי יוסף צבי קאליש מ[[חסידות סקרנביץ|סקרנביץ]], רבה הראשון של [[בני ברק]].

▲עם קבוצה מ[[ילדי טהרן]] התקבל במוסדות שהקים הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']]. לאחר שנצטווה מאביו במכתב מסיביר ללמוד לימודי רבנות. החל ללמוד ב[[חברותא]] עם הרב [[יעקב אדלשטיין (רב)|יעקב אדלשטיין]] את [[מסכת חולין]], הרב כהנמן נתן הסכמתו לכך באמרו שאלו הם "חולין שנעשו על טהרת הקודש"{{הערה|{{צ-ספר|שם=אורחות דוד חלק ב'|מו"ל=עמוד רי"ח|שנת הוצאה=ירושלים, תשע"ג}}}}. בשנת [[ה'תש"ט]] עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, הרב קאליש{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}.

▲ב[[אדר ב']] [[ה'תשי"ד]] נישא לטויבא, בתו של רבי [[שמואל אהרן שצדרוביצקי]] מ[[חסידות קוברין-ביאליסטוק|ביאליסטוק]], והתגורר ב[[תל אביב]] סמוך לבית אביו, ממנה נולדו לו שתי בנות, בשנת [[תשי"ח]] התאלמן ובסוף שנת [[ה'תשכ"א]] נישא לרבנית שרה רבקה רבינוביץ ועבר לגור ב[[בני ברק]].