מין דקדוקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המין הדקדוקי
ביטול גרסה 27022543 של אינאס בדראן עלי (שיחה)
שורה 1:
'''מין דקדוקי''' הוא מונח ב[[בלשנות]] המתייחס לחלוקה של [[שם עצם|שמות עצם]] למספר קבוצות בשפה נתונה. ב[[עברית]], לדוגמה, כל שמות העצם נחלקים ל'''[[זכר]]''' ול'''[[נקבה]]'''.
 
ב[[עברית]] המקראית ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המינים, כלומר הם מופיעים הן עם התאם של זכר והן של נקבה (מסומנים במילונים: זו"נ - זכר ונקבה). (כדוגמת "מחנה"{{הערה|"וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" - בראשית, לב, ט}}, "רוח"{{הערה|" וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְ'''רוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק''' מְפָרֵק הָרִים" - מלכים א, יט, א}}, "דרך", "שמש").
לכל שם עצם בעברית יש את מינו הדקדוקי, המין הדקדוקי יכול להיות זכר או נקבה . למשל , המין הדקדוקי של המילים לחם , מאכל , בצק , אדם — הוא זכר , והמין הדקדוקי של המילים מנחה , סעודה , ברכה , מסרת , ככר , אבן — הוא נקבה . לרוב שמות העצם יש מין דקדוקי — זכר או נקבה , ואי אפשר לשנות את מינם.
 
גם בתקופות מאוחרות יותר ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המינים (כדוגמת סכין, שמש{{הערה|"לפעמים השמש זכר, לפעמים נקבה, / לפעמים אנחנו שניים, לפעמים יותר מרבבה." - יהודה עמיחי, דרך שתי נקודות}}). קיימות מילים ששינו את מינן הדקדוקי בתקופות שונות, כגון המילה "שדה" שב[[עברית מקראית|מקרא]] וב[[עברית מודרנית]] מינה הוא זכר ("שדה קצור"), ואילו ב[[לשון חז"ל]] התייחסו אליה גם כנקבה ("שדה מלאה עשבים" - משנה, מעילה ג ו), כנראה בהשפעת [[ארמית]].
לשמות עצם ממין זכר אין סימן זיהוי מיוחד, אך שמות ממין נקבה ניתן לזהות לעתים קרובות באמצעות הסיומת Xה, למשל תמונה, מלכה, אדמה, גם השמות המסתיימים באות ת' הם לעתים קרובות ממין נקבה: כמו מחברת, תופרת, רכבת.
 
השיוך של שם עצם לקבוצה מסוימת עשוי להיות שרירותי, או עשוי להתבסס על תכונה [[סמנטיקה|סמנטית]] של שם העצם, כגון [[זוויג|מינו הביולוגי]]. המין הדקדוקי בא על פי רוב לידי ביטוי באמצעות [[התאם]] של שם העצם עם מילים אחרות במשפט כגון [[יידוע|כינויים]], [[שם תואר|תארים]] או [[פועל (בלשנות)|פעלים]]{{הערה|<div dir=ltr>Shatz, I. (2015). [http://itamarshatz.me/wp-content/uploads/2015/09/Using-color-coding-techniques-when-teaching-Hebrew-as-a-foreign-language-in-Hebrew.pdf Using color coding techniques when teaching Hebrew as a foreign language]. Hed Ha’Ulpan Ha’Hadash, ''104'', 34-40.</div>}}. הוא עשוי גם להתבטא בצורתה [[מורפולוגיה (בלשנות)|המורפולוגית]] של המלה (כדוגמת סיומת -ה לנקבה בעברית).
ישנם שמות ממין נקבה, אף שאין בהם סימן מיוחד המעיד על כך: יד, רגל, אבן, ציפור
 
בלעז משמש המונח '''gender''' לציון מין דקדוקי. מונח זה מתורגם לעברית כ"[[מגדר]]" בתחום [[מדעי החברה]], אך יש לשים שהמלה "מגדר" אינה משמשת בעברית לציון מין דקדוקי. יתר על כן, שאלת קיומו של מין דקדוקי בשפה נתונה נפרדת משאלת [[מגדר בלשון|התייחסותה למגדר]].
על פי רוב סיומת רבים בזכר ב-ים. (ספר, ספרים) ובנקבה ב-ות (תמונה, תמונות), קיימים שמות עצם רבים ממין זכר המקבלים בצורת הרבים סיומת "ות": למשל, אב- אבות, כיסא- כיסאות, קיר- קירות. וכן קיימים שמות עצם רבים ממין נקבה המקבלים בצורת הרבים :סיומת "ים", למשל: אישה- נשים, ביצה- ביצים, דבורה- דבורים.
 
קיימות שפות (למשל [[הולנדית]] או [[דנית]]) בהן שני המינים הדקדוקיים הם "נייטרלי" (או "סתמי") או "כללי" (או "רגיל"), כשהאחרון כולל גם זכר וגם נקבה ללא הבחנה דקדוקית־מורפולוגית ביניהם. אף על פי שבהולנדית ההבחנה בין זכר לנקבה עודנה קיימת רשמית (בספרי דקדוק ובמילונים הולנדיים), מרבית דוברי השפה לא יודעים להבחין במינן של מילים המסווגות כבעלות מין רגיל, פרט לדוברי דיאלקט מאזורים בדרום הולנד{{הערה|<div dir=ltr>Haeseryn, W., Romijn, K., Geerts, G., de Rooij, J., & van den Toorn, M. C. (1997). ''Algemene nederlandse spraakkunst.'' Groningen/Deurne: [[Martinus Nijhoff Publishers]] uitgevers/Wolters Plantyn.</div>}}.
כדי לזהות את המין הדקדוקי של שם העצם בצורת רבים נוכל להוסיף לו שם תואר, למשל: שלחנות חדשים- שלחן הוא זכר, דבורים חרוצות- דבורה היא נקבה.
 
==קישורים חיצוניים==