הסכם הגבול הימי בין ארצות הברית לברית המועצות – הבדלי גרסאות

הצורך בגבול הימי עלה לאחר שארצות הברית [[רכישת אלסקה|רכשה את אלסקה]] מ[[האימפריה הרוסית]] . באותה עת הוגבלו האינטרסים הימיים הלאומיים רק עד לגבול של שלושה קילומטרים.

אמנת הרכישה אכן הזכירה גבול מעבר ל[[ים ברינג]]; עם זאת, עם הנהגת חוק הים, גבול 200 הקילומטרים, נושא הגבול הפך לדחוף, מכיוון שאף אחד מהצדדים לא הצליח לייצר את המפות ששימשו במהלך משא ומתן הרכישה המקורי. יתר על כן, שני הצדדים הסכימו שהגבול נועד להיות קו ישר במפה, אך הם לא הסכימו באיזה [[היטל (ייצוג גרפי)|היטל]] משתמשים: [[היטל מרקטור|מרקטור]] או [[העתקה קונפורמית|קונפורמי]]. הדבר הביא לכ-15,000 מיילים ימיים רבועים של שטח שנוי במחלוקת. קו 1990 חילק את ההבדל בין שני הקווים והכניס כמה "אזורים מיוחדים", שהיו מעבר לאזור 200 המיילים, אך בהם הצדדים קיבלו את זכויותיהם. החלק הגדול יותר של השטח השנוי במחלוקת בים ברינג הוסכם כשייך לארצות הברית; [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס בארצות הברית]] אישרר את ההסכם במהירות, אך ברית המועצות לא הצליחה לאשרר את ההסכם לפני [[התפרקות ברית המועצות|קריסתה בשנת 1991]]. רבים ברוסיה מתחו ביקורת על [[מיכאיל גורבצ'וב]] ו[[אדוארד שוורדנדזה]] על כך שהם מיהרו לחתום את העסקה, הפסיקו את זכויות הדייג הרוסית והטבות ימיות אחרות ומתעקשים לשוב ולנהל משא ומתן. ארצות הברית ממשיכה במאמצים לאכוף את קו הגבול כנגד ספינות הדייג הרוסיות, על מנת לבנות את הראיות ל"הנהגה הממלכתית הכללית" מאחר שלטעמם הסכם 1990 הוא אכן הגבול הימי בין שתי המדינות.<ref>"US-Russian Bering Sea Marine Border Dispute: Conflict over Strategic Assets, Fisheries and Energy Resources", by Vlad M. Kaczynski, Warsaw School of Economics, [http://www.se2.isn.ch/serviceengine/.../Russian_Analytical_Digest_20.pdf "Maritime Border Conflicts", ''Russian Analytical Digest'', no.20, 1 May 2007]</ref>