ג'וי דיוויז'ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 46:
ב-[[20 בספטמבר]] [[1978]], הופיעה הלהקה בתוכנית ה[[טלוויזיה]] ''Granda Reports'', ולאחר מכן בדצמבר של אותה שנה הופיעו באלבום האוסף ''A Factory Sample'' עם שני שירים חדשים שהוקלטו מספר חודשים לפני כן. אותו EP נחטף מהמדפים ואזל מהמדפים בתוך כחודשיים, והיה ההוצאה הראשונה שתיעדה את הצליל והאווירה הייחודיים שפיתחו ג'וי דיוויז'ן מהקיץ שעבר.
בשנה זו קרטיס גם סבל התקף ה[[אפילפסיה]] החמור הראשון שלו. ב27 בדצמבר, ברכב בדרך חזרה מהופעה ב[[לונדון]] הוא חווה התקף חזק ונאלץ להתאשפז בבית חולים. מחלת האפילפסיה הלכה והחמירה ככל שהלהקה התפרסמה, ככל הנראה בגלל מיעוט השינה ועודף העבודה בסיבובי ההופעות.
===1979===
שורה 56 ⟵ 58:
הם הופיעו בתוכנית Granada TV שוב ביולי, הופיעו את הופעתם הראשונה והאחרונה בתחנת טלוויזיה כלל-ארצית בספטמבר, חיממו את הבאזקוקס בסיבוב הופעות בריטי במהלך אוקטובר ונובמבר, והופיעו שוב בתוכנית הרדיו של ג'ון פיל ב-BBC בדצמבר.
===1980===
בינואר [[1980]], ג'וי דיוויז'ן יצאו לסיבוב הופעות ב[[אירופה]]. מספר תאריכים באותו סיבוב בוטלו עקב
עם [[מרטין הנט]], שאף הפיק את ''Unknown Pleasures'', החלה הלהקה להקליט את אלבומה השני ''Closer'' בסוף הסיבוב באירופה בחודש מרץ. הם הוציאו את שירם המפורסם ביותר ''Love Will Tear Us Apart'' (שנבחר לסינגל הטוב בכל הזמנים בסקר של ה-NME בשנת [[2003]]) באפריל. למרות הביקורות המצוינות שקיבל הסינגל, הוא לא הצליח להשתחל למצעדים מעבר למצעד האלטרנטיבי.
ב-[[
=== ההתאבדות ===
הלהקה הייתה מתוכננת לצאת לסיבוב הופעות בצפון אמריקה במאי 1980. קרטיס הביע התרגשות לקראת סיבוב ההופעות, אך יחסיו של קרטיס עם אשתו החלו להתערער. דבורה הרגישה לא שייכת במעגל החברים של הלהקה, ואיאן החל לקיים [[רומן]] עם עיתונאית מוזיקה [[בלגיה|בלגית]] בשם אניק הונורה, אותה פגש בסיבוב ההופעות האירופי. קרטיס גם דאג שמא הקהל האמריקאי לא יגיב טוב להתקפי האפילפסיה שלו.
אחרי הופעה בתחילת מאי, לקחה הלהקה הפסקה של שבועיים לפני שסיבוב הופעותיה ב[[ארצות הברית]] תוכנן להתחיל. ב17 למאי 1980, ערב לפני יציאתם של הלהקה לארה"ב, קרטיס חזר לביתו לדבר עם דבורה. הוא ביקש ממנה לבטל את תיבעת הגרושין ולהשאיר לו את הבית עד שיצא לכיוון הרכבת למחרת. בשעות הבוקר המוקדמות של 18 במאי, אחרי שראה [[את הסרט Stroszek של [[ורנר הרצוג]] והאזין לאלבום הסולו הראשון של [[איגי פופ]], ''The Idiot,'' קרטיס התאבד בתליה בביתו. דבורה קרטיס מצאה אותו מאוחר יותר באותו היום, כאשר חזרה לביתה.
ההתאבדות זעזעה את חברי הלהקה ואת ההנהלה. וילסון אמר ב- [[2005]]: "אני חושב שכולנו טעינו כשחשבנו שהוא לא באמת הולך להתאבד. לא הערכנו נכון את הסכנה. היינו טיפשים". ג'ון סאבאג', שנודע בערוב הימים כהיסטוריון של הפאנק, כתב בהספדו את קרטיס כי "אף אחד לא יזכור חלקו בג'וי דויז'ן כפי שהיה בחייו. הוא יתפס כטראגי, במקום להתפס כאמיץ".
▲הלהקה החליטה בשלב מסוים שאם אחד מחבריה החליט לעזוב, או לא יכל להמשיך עם הלהקה מכל סיבה שהיא, הם יתפרקו. בקיץ של 1980 הוצאה מחודשת של ''Love Will Tear Us Apart'' נכנסה למקום ה-13 ב[[מצעד הסינגלים הבריטי]], הצלחתה הגדולה ביותר של הלהקה במצעדים עד לאותה תקופה. בחודש יולי של אותה שנה, יצא האלבום ''Closer'' לחנויות וזכה לביקורות חיוביות. האלבום אף נכנס ל[[מצעד האלבומים הבריטי]] למקום ה-6. מכירות האלבום ''Unknown Pleasures'' עלו אף הן.
במבט ראשון, נראה כי [[התאבדות]]ו של קרטיס הייתה תוצאה ישירה של ה[[דיכאון]] ממנו סבל וממצבו הבריאותי. ספרה של דבורה קרטיס, ''Touching From A Distance'', נותן את הרושם שקרטיס תמיד שאף למות בגיל צעיר. קרטיס היווה השראה למוזיקאים רבים בני ימינו, ביניהם [[קורט קוביין]], [[בילי קורגן]], [[טרנט רזנור]] [[רוברט סמית' (מוזיקאי)|ורוברט סמית']], הטוען כי התאבדותו של קרטיס מנעה את התאבדותו שלו.
| |||