עיסאוויה – הבדלי גרסאות

על-פי הערכה של שלטונות [[המנדט הבריטי]], התגוררו בעיסאוויה בשנת 1940 כ-650 תושבים. בספטמבר 1947 דחו תושבי עיסאוויה את הצעת השלטון הבריטי לכונן בכפר [[מועצה מקומית]] נפרדת בטענה שהם רואים בכפרם חלק בלתי נפרד מ[[ירושלים]]{{הערה|{{דבר||אינם רוצים במועצות מקומיות|1947/09/30|00310}}}}. במאי 1948 הוערך מספר התושבים בעיסאוויה בכ-950. עם פרוץ הקרבות באזור, עזבו תושבי הכפר את בתיהם למקום בטוח יותר ומדי פעם הגברים חזרו לבדוק את מצב הרכוש{{הערה|שם=ריילי|Report of general Riley from May 14, 1953, in '''United Nations Peacekeeping, 1946-1967: The Middle East''', pages 118-119}}. ב־[[7 ביולי]] [[1948]], במהלך [[מלחמת העצמאות]], הוכלל עיסאוויה ב[[אזור מפורז|שטח המפורז]] הישראלי של [[הר הצופים#מלחמת העצמאות|מובלעת הר הצופים]] בהסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של [[הלגיון הערבי]] בתיווכו של [[האו"ם]]. ההסכם אושר מחדש במסגרת [[הסכמי שביתת הנשק]] בתום [[מלחמת העצמאות]]. על פי ההסכם, הוגבל מספר תושבי הכפר לזה שהתקיים בעת חתימת ההסכם והוסכם שכל גידול באוכלוסיית הכפר מותנה בהסכמת שני הצדדים{{הערה|[http://books.google.com/books?id=e93JIwTBjHgC&pg=PA20 The Jerusalem question and its resolution: selected documents], page 20}}. ישראל טענה כי משמעות ההסכם היא שהותר ל-150 נפש לחזור להתגורר בבתים במקום, אולם משקיף האו"ם, [[ויליאם אדוארד ריילי]], קבע שמשמעותו היא שהותר ל-150 גברים לחזור עם משפחותיהם לכפר{{הערה|שם=ריילי}}.

 

 

===לאחר איחוד ירושלים===