רבי חנניה בן עקשיא – הבדלי גרסאות

דבריו במשנה{{הערה|{{משנה|מכות|ג|טז}}}} מפורסמים: {{ציטוטון|רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: {{הדגשה|ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר}}.}}{{הערה|1= {{תנ"ך|ישעיהו|מב|כא}}}} מפורסםמשמעות גםהדברים היא: [[הקדוש ברוך הוא]] חייב את [[עם ישראל]] במצוות רבות יותר מאשר את יתר [[בני נח]]. בעוד בני נח מצווים רק ב[[שבע מצוות בני נח|שבע מצוות]], ישראל מצווים ב[[תרי"ג מצוות]]. רבי חנניה מסביר שמטרתו של הקב"ה בריבוי המצוות הייתה "לזכות את ישראל". הקושי העולה בדברים אלה, הוא שריבוי המצוות והגדלת הדרישות עלולים להביא לחיוב ולא דווקא לזכות, ומפורסם פירושו של ה[[רמב"ם]] למשנה זו, לפיו די בכך שאדם יקיים מצווה אחת בשלמות המעשה ובשלימות הכוונה [[לשם שמים]] כדי שיזכה ל[[עולם הבא]], וריבוי המצוות וגיוונם מאפשר לכל אדם למצוא מצווה אחת שאותה הוא יכול לקיים כראוי.

פרסומה של משנה זו בא בעקבות המנהג לקרוא אותה לאחר לימוד [[תורה שבעל פה]] בציבור. בקהילות [[יהדות אשכנז|יוצאי אשכנז]] נהוג בשבתות הקיץ לקרוא בכל שבת פרק מ[[מסכת אבות]], ובסופו לומר את מאמרו של רבי חנניה, ובקהילות [[עדות המזרח]] ואחרות נוהגים רבים לומר את המשנה בסיום כל לימוד משותף בציבור. הסיבה לכך היא, שאמירת [[קדיש דרבנן]] לאחר הלימוד מותנית בכך שהלימוד יכלול "[[אגדה (יהדות)|אגדה]]",{{הערה|{{בבלי|סוטה|מט|א}}: "אמן יהא שמיה רבא דאגדתא".}} כלומר, דרשה המבהירה פסוק ב[[מקרא]].{{הערה|זוהי הגדרת המונח "אגדה" בלשון [[חז"ל]].}} לפיכך, הלומדים חלק מן [[התורה שבעל פה]], ורוצים לחתום את הלימוד באמירת [[קדיש]] - אומרים את המשנה הזו, הכוללת פסוק ופירושו.{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]], חלק [[אורח חיים]], סימן נ"ד, סעיף ד'; [[ברכי יוסף]], חלק אורח חיים, סימן נ"ה, סעיף קטן א'.}}