אבשלום – הבדלי גרסאות

על פי המקרא אמנון, [[בכור]]ו של דוד, [[אהבה|התאהב]] בתמר, אחות אבשלום. בעצת רעהו, [[יונדב בן שמעה]], העמיד אמנון פני חולה וביקש מאביו לשלוח אליו את תמר, שתכין לעיניו לביבות ותטפל בו. תמר עשתה כבקשת דוד, ובעת הכנת הלביבות ביקש אמנון להשאירם לבד, הביא אותה אל חדרו, ו[[אונס|אנס]] אותה. לאחר מכן ביקשה ממנו תמר לפרוש עליה את חסותו, מכיוון שבזמנו קידשו את ה[[בתולה (הלכה)|בתולין]] ועדיף היה להיות תחת חסות האנס מאשר להיות אישה לא בתולה, אך אהבתו הפכה לשנאה והוא הורה למשרתו לגרש אותה מעל פניו. תמר שמה [[אפר]] על ראשה וקרעה את כתונת הפסים שלה כמנהג האבלים.

 

 

לאחר היוודע מקרה האונס נקט דוד בעמדה סבילה. הוא לא הפעיל את סמכותו כהורה ומלך על מנת להעניש את האנס, ולא עשה כל צעד על מנת לתקן את העוול. את מקומו תפס אבשלום. הוא הכניס את תמר לביתו ונמנע מלבוא במגע עם אמנון. ה[[מלבי"ם]] כתב בפירושו, כי לא דיבר אבשלום עם אמנון מרע ועד טוב, בגלל רוב השנאה שהייתה בלבו על הדבר הזה, שאם היה מוכיחו היה לבסוף גם מפייסו. לאחר שנתיים שבהן ישבה תמר בבית אבשלום אירגן אבשלום חגיגה לרגל ה[[גז (חקלאות)|גז]] ב[[בעל חצור]], אליה הזמין את כל אחיו הנסיכים למשתה. קודם לכן נתן אבשלום ל"נעריו" הוראה להרוג את אמנון בעת שהוא יהיה שיכור. לאחר שביצע את זממו ברח אבשלום לבית סבו המלך תלמי בגשור.