אחאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 116:
 
== אחאב במדרשי חז"ל ובהגות ==
חז"ל הכירו באופיו האמביוולנטי של אחאב, וכשם שלא חסכו ממנו חטאים כך הדגישו את זכויותיו. את שמו למשל דרשו כסמל לאופיו: "אח" לשמים "ואב" לעבודה זרה. לדברי רב נחמן: "אחאב שקול היה", כלומר "שהיו לו מחצה עוונות ומחצה זכויות"{{הערה|סנהדרין קב, ע"ב, ורש"י שם}}. [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] מספר על [[רבי לוי]], ש[[מדרש|דרש]] שישה חודשים בגנותו של אחאב, עד שהלה הופיע בחלומו וטען שאיזבל אשתו היא שהחטיאה אותו, ואז דרש רבי לוי לזכותו במשך שישה חודשים נוספים<ref>{{ירושלמי|סנהדרין|י|ב}}</ref>.
 
על חטאיו של אחאב אמר ר' יוחנן "אין לך כל תלם ותלם בא"י שלא העמיד עליו אחאב עבודה זרה והשתחווה לו, וכתב על דלתות שמרון "אחאב כופר באלהי ישראל", ולפיכך אין לו חלק ל[[העולם הבא|עולם הבא]]"{{הערה|תלמוד בבלי, סנהדרין קב עמוד ב}}. את הפסוק לפיו זונות רחצו בדמו של אחאב לאחר מותו, קשר ה[[אמוראים|אמורא]] [[רבא]] להשפעתה של [[איזבל]] על אחאב: "אחאב איש [[קרירות מינית|מצונן]] היה ועשתה לו איזבל שתי {{מונחון|צורי|פסלי}} זונות במרכבתו כדי שיראה אותן ויתחמם"{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|לט|ב}}}}.
שורה 126:
[[רמב"ם|הרמב"ם]] כתב על אישיותו המורכבת של אחאב, בתיאורו את חומרת שפיכות הדמים: '''"'''צא ולמד מאחאב עובד עבודה זרה, שהרי נאמר בו "רַק לא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂות הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיַּתְעֵב מְאד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים", וכשנסדרו עוונותיו וזכיותיו לפני אלוהי הרוחות, לא נמצא עוון שחייבו כליה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות"{{הערה|משנ תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד הלכה יג}}.
 
בספר [[זכריה הנביא|זכריה]] מובא פסוק סתום שהתפרש כהתייחסות לקינת הנביא [[ירמיהו]] על מות המלך [[יאשיהו]]{{הערה|[[ספר דברי הימים ב|ספר דברי הימים ב']], פרק ל"ה, פסוק כ"ה}}: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַ‍ִם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" (זכריה יב יא). [[יונתן בן עוזיאל]] פירש שהפסוק רומז לאחאב מלך ישראל שנהרג במלחמתו בבן הדד הארמי: "כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון"{{הערה|ס"ק כ"ח}}. הגמרא ב[[מסכת מגילה]] תיארה פירוש זה כגילוי של סתרי תורה, שבעקבותיו נזדעזעה הארץ{{הערה|מסכת מגילה דף ג ע"א}}. פירוש זה מבוסס על דמיון בולט שבין אחאב ליאשיהו: שניהם יצאו למלחמה יזומה, התחפשו בקרב, נפגעו במרכבתם מפגיעות חיצי האויב, ומתו כעבור כמה שעות{{הערה|מלכים א פרק כב, לעומת דברי הימים ב, פרק לה, פסוקים כ-כד}}. בדומה מאוד לאחאב, גם יאשיהו '''נכנע''' לפני ה' וזוכה להבטחה נבואית שהפורענות הצפויה לא תבוא בימיו{{הערה|"יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי; וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי, נְאֻם ה': לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (מלכים ב', כב יט-כ).}}. לעומת זאת, על אחאב אומר המקרא שלא היה מלך חוטא כמותו, ואילו על יאשיהו נאמר שלא היה צדיק כמותו{{הערה|"וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ" (מלכים ב כג, כה)}}. לאור הדמיון והניגוד הבולטים ביניהם, ופירושו האזוטרי של יונתן בן עוזיאל שקשר ביניהם, שולבו אחאב ויאשיהו בתורת הסוד היהודית סביב נושאים משיחיים של [[אחרית הימים]]. [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] למשל במאמרו 'המספד בירושלים' הציג את יאשיהו ואחאב כדמויות [[משיח|משיח בן דוד]] ו[[משיח בן יוסף]], המבטאים עצמה רוחנית וארצית, אך נידונים לכישלון אם יופיעו לבדם.
בספר [[זכריה הנביא|זכריה]] מובא פסוק סתום שהתפרש כהתייחסות לקינת הנביא [[ירמיהו]] על מות המלך [[יאשיהו]]{{הערה|[[ספר דברי הימים ב|ספר דברי הימים ב']], פרק ל"ה, פסוק כ"ה}}: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלַ‍ִם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן" (זכריה יב יא).
 
[[יונתן בן עוזיאל]] פירש שהפסוק רומז לאחאב מלך ישראל שנהרג במלחמתו בבן הדד הארמי: "כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בר טברימון"{{הערה|ס"ק כ"ח}}. הגמרא ב[[מסכת מגילה]] תיארה פירוש זה כגילוי של סתרי תורה, שבעקבותיו נזדעזעה הארץ{{הערה|מסכת מגילה דף ג ע"א}}. פירוש זה מבוסס על דמיון בולט שבין אחאב ליאשיהו: שניהם יצאו למלחמה יזומה, התחפשו בקרב, נפגעו במרכבתם מפגיעות חיצי האויב, ומתו כעבור כמה שעות{{הערה|מלכים א פרק כב, לעומת דברי הימים ב, פרק לה, פסוקים כ-כד}}. בדומה מאוד לאחאב, גם יאשיהו '''נכנע''' לפני ה' וזוכה להבטחה נבואית שהפורענות הצפויה לא תבוא בימיו{{הערה|"יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי ה' בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי; וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי, נְאֻם ה': לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (מלכים ב', כב יט-כ).}}. לעומת זאת, על אחאב אומר המקרא שלא היה מלך חוטא כמותו, ואילו על יאשיהו נאמר שלא היה צדיק כמותו{{הערה|"וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ" (מלכים ב כג, כה)}}. לאור הדמיון והניגוד הבולטים ביניהם, ופירושו האזוטרי של יונתן בן עוזיאל שקשר ביניהם, שולבו אחאב ויאשיהו בתורת הסוד היהודית סביב נושאים משיחיים של [[אחרית הימים]]. [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] למשל במאמרו 'המספד בירושלים' הציג את יאשיהו ואחאב כדמויות [[משיח|משיח בן דוד]] ו[[משיח בן יוסף]], המבטאים עצמה רוחנית וארצית, אך נידונים לכישלון אם יופיעו לבדם.
 
== קבר אחאב ועמרי ==