קורווה – הבדלי גרסאות

 

בצרפת בימי "המשטר הישן" הבחינו "קורווה אישי" (corvée personnelle) v לא כספי גם אם אין לאיכר נכסים, ו"קורווה ריאלית" (''corvée réelle'') המהווה מס חובה בגלל בעלות על אדמות, אפילו אם מגורי האיכר הם מחוץ לאחוזות האדון. הקורווה כלל בממוצע 3 ימי עבודה כפויה בשנה.

הקורווה הסניוראלי בוטל בימי [[המהפכה הצרפתית]] ב-[[4 באוגוסט]] [[1789]].

*"הקורווה המלכותי" (corvée royale) כלל עבודות כפויות ציבוריות לצורך תחזוקת התשתיות הציבוריות - דרכים, גשרים, חפירים ותעלות, גדרות, וכו'

בשנת [[1738]] החליט מפקח הכללי של אוצר ממלכה, [[פיליבר אורי]] על קורווה מלכותי כללי לצורך הרחבתה והתחדשותה של מערכת הדרכים הציבוריים בצרפת.

====במאות 19-20====

עד לתקנון ה"חכירה" (fermage) משנת [[1946]] סבלו החוואים שחכרו אדמות מלחצים שרירותיים מצד בעלי האדמות החכורות. בנוסף לדמי החכירה היה חייב החוואי מספר ימי עבודה ללא תשלום לטובת הבעלים - למשל "שלושה ימי חרישה" (כולל עבודת אדם, סוס וציוד) וכל יום עובד אחר בימי קציר ה[[חציר]]. סוגי קורווה אחרים היו בתחם הובלת העצים ואפילו בהאכלת כלבי בעלי האחוזה.