כנסת הגדולה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לצדוקים |
מ שחזור לגרסה 26325963 מ־14:51, 17 בספטמבר 2019 מאת Hexxagonn הז"י |
||
שורה 9:
==אנשי כנסת הגדולה==
▲לעומת זאת ישנם חוקרי תנ"ך החולקים על דעה זו וטוענים שמיעוט המקורות על 'כנסת הגדולה' ועל אנשיה יצרו מבוכה רבה בקרב חוקרי התקופה. משום כך, היו שטענו שמוסד זה כלל לא היה קיים. כן לא ברור האם עיקר פעילותו של מוסד זה הייתה דתית-ספרותית או מדינית.
באופן כללי מדובר באספת עם שהתכנסה לעיתים מזומנות בחצר בית המקדש ודנה בשאלות חקיקה, בעיות יסוד של העם ובהכרעות דחופות לשעת חירום, בדומה לאסיפות העם ב[[פוליס]] היווני.
על פי חלק מהדעות כנסת הגדולה היא מעמדי קריאת התורה, לימודה וכריתת האמנה שבפרקים ח-י בספר נחמיה, ובראשה עמד [[עזרא הסופר]]. על פי חז"ל עם אנשיה נמנו גם אחרוני הנביאים בישראל: [[חגי]], [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]], וכן [[מרדכי היהודי]] הידוע מ[[מגילת אסתר]]. על פי דעות אחרות ניתן גם להצביע על מעמד ההתכנסות להכתרת שמעון החשמונאי המתואר בספר מקבים א' ככנס של הכנסת הגדולה (הביטוי היווני המופיע במקום הוא בתרגום מילולי הכנסת או ההתכנסות הגדולה).▼
▲על פי דעות אחרות ניתן גם להצביע על מעמד ההתכנסות להכתרת שמעון החשמונאי המתואר בספר מקבים א' ככנס של הכנסת הגדולה (הביטוי היווני המופיע במקום הוא בתרגום מילולי הכנסת או ההתכנסות הגדולה).
על-פי בבלי מגילה (יז ע"ב), עם ייסודה היו חברים בכנסת הגדולה 120 ראשי חכמי ישראל. כך גם מתבאר בדברי הירושלמי מסכת ברכות (פ"ב ה"ד) "מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים". עם זאת בירושלמי מסכת מגילה (פ"א ה"ז) מופיע נתון שונה: "שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה" (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגלת אסתר בין הכתובים).
יש משערים שמספר זה נועד כדי לבצר קונצנזוס של כל החכמים סביב מוסד זה, עם הקמתו. על פי השערה זו, עם פטירתם של חברים, הלך ופחת המספר מ-120, עד שהגיע למספר 70 (או 71), המקובל כמספר החכמים ב[[סנהדרין]] הגדולה. מכאן ואילך תפקד המוסד בעצם כ'סנהדרין הגדולה', ואם נפטר אחד מחברי הכנסת הגדולה, הוכנס חכם אחר במקומו. על פי גרסה אחרת, תמיד היה קיים מוסד בן 70 חכמי דת (המקבילים לרבנים), שתפקידו היה לשמש כסנהדרין גדולה. רמז לכך ניתן למצוא בסיפור על שבעים הזקנים (חכמים) שמונו כדי לעזור למשה בהנהגת העם ({{תנ"ך|במדבר|יא|טז}}), ובסיפורים לאורך התורה על "זקני העם" (כשלפעמים מצוין, במקרא או ב[[פרשני המקרא|פרשנים]], שמספרם היה שבעים). לפי גרסה זו, שמשה הכנסת הגדולה כמוסד הנהגה דתי בתקופת [[שיבת ציון]], במשך כמאתיים שנה, כאשר שבעים מחבריו מהווים את הסנהדרין הגדולה, שהיא מוסד רבני, ושאר חבריה הם חכמי דת, [[נביא|נביאים]] (כמו חגי זכריה ומלאכי), ובראשה עומד הכהן הגדול (כמו עזרא הסופר בראשיתה ו[[שמעון הצדיק]] באחריתה).
יש אומרים שכנסת הגדולה התקיימה, תוך כדי הפסקות, עד לחורבן הבית השני{{דרוש מקור}}.
| |||