חיפה – הבדלי גרסאות

במהלך [[המאה ה-19]] התרחבה העיר, בעיקר בסיוען של שתי קבוצות של מתיישבים [[נצרות|נוצריים]] שביססו עצמן מחוץ לחומות. האחת היא קבוצת ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] מ[[גרמניה]], אלה התיישבו ב[[מישור (גאוגרפיה)|אזור מישורי]] למרגלות הכרמל, מדרום לחוף [[הים התיכון]] בסמוך לעיר העתיקה, וניסו לעסוק בעיקר ב[[חקלאות]]. בהמשך הם הקימו על פסגת ההר שכונת נופש חדשה, לה קראו "[[כרמלהיים]]" ומספר בתים מתוכה שרדו ושומרו, זוהי שכונת [[כרמל מרכזי]] של היום. בתי [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]] שלרגלי ההר, לאורך [[שדרות בן-גוריון (חיפה)|שדרות בן-גוריון]], שוחזרו גם הם, והם מהווים כיום מוקד [[תיירות]]י. הקבוצה השנייה היא [[המסדר הכרמליתי]], שחבריו התיישבו באזור שכונת בת גלים ובהמשך באזור [[סטלה מאריס]] שבראש הכרמל, שבו ייסדו [[מנזר]] [[נצרות קתולית|קתולי]] כבר באמצע [[המאה ה-18]]. בעת [[מסע נפוליאון בארץ ישראל|פלישת נפוליאון לארץ ישראל]] שימש המנזר כ[[בית חולים]] לצבא [[נפוליאון]]. במהלך המאה ה-19 התנהלו בין שתי הקבוצות הדתיות מאבקי שליטה על הטריטוריה החדשה בהר. במרוצת המאה ה-18 וה-19 הותקף [[נמל חיפה]] בעקביות על ידי [[שודדי ים|פיראטים]], ובשל כך החליט המושל העות'מאני המקומי לבנות שני [[צריח (מגדל שמירה)|צריחים]] שישמרו על הנמל משני צידיו. המגדלים [[סמל|סימלו]] את העיר, ואף על פי שנהרסו בתקופה מאוחרת יותר, הם מונצחים ב[[סמל העיר חיפה]]. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-19]], תקופת [[איברהים פחה]], הגיעו לאזור מהגרים [[מצרים]].