מרפסת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Rotemimo (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5:
[[קובץ:0080בית פסג' פנסק ברחוב הרצל 16 תל אביב.jpg|ממוזער|250px|מרפסות בתל אביב - בית [[פסז' פנסק]] ברחוב הרצל 16]]
 
המרפסת לוקחת חלק חשוב ב[[אדריכלות ישראלית|אדריכלות הישראלית]] לאורך התפתחותהּהתפתחותה. שימוש במרפסות היה נפוץ בבנייה הארץ ישראלית, כמקום בעל [[אקלים ים תיכוני]] שבו המרפסת שימושית במיוחד. עם תחילתה של האדריכלות הישראלית ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ו[[שנות ה-30 של המאה ה-20|ה-30]] נבנו מרפסות במרבית בנייני המגורים, ובבתי המושבים צמודי הקרקע נהוג היה לבנות מרפסת או גם מרפסת כניסה. המרפסת שימשה אלמנט בולט וייחודי בעיקר בבנייה המודרניסטית ([[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל]]) ועימה התפתחה "תרבות של מרפסות" - אורח חיים שבו חלק משמעותי מן הפנאי מתקיים במרפסת ולטובת כך אף מאובזרת המרפסת ב[[פינת זולה]] ורהיטים מתאימים. אולם, עד מהרה בשל מצוקת שטחי דיור הלכו ונסגרו מרפסות רבות ברחבי הארץ לטובת הרחבתם של חללי הפנים.
 
החל מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] נסגרו מרפסות רבות בעזרת חלונות תריסים או בעזרת הפטנט הנפוץ דאז - "[[תריסול]]". החל מתקופה זו ובעיקר עם גל בניית ה[[שיכונים]] בישראל, נבנו מרבית הדירות ללא מרפסת פתוחה. לרוב הוקמה רק מרפסת שירות ובה מסתור כביסה. תופעת סגירת המרפסות הייתה קלה במקומות בהם מעל שטח המרפסת בנויה מרפסת הקומה הבאה. [[חוק התכנון והבנייה]] אף הגדיר שטחים אלו כ"שטח מקורה" ולכן גם השתלם לסגור שטחי בנייה אלו כחלק מחלל הפנים.