הנול של ז'אקאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יותר מדויק
מ קישורים פנימיים
שורה 9:
סוג הבד [[ג'קארד]] שיוצר על ידי המכונה נקרא על שמו. למעשה, עקרונותיו של הנול משמשים גם כיום בתעשייה, כשהמכונה מתוכנתת על ידי מחשב.
 
נול ז'אקארד שימש השראה לחלוצי המחשבים, ותרם רבות ל[[היסטוריה של המחשוב]]. הרעיון כי ניתן לארגן את פעולתה של מכונה על ידי סדרת הוראות שמגיעות "מבחוץ", ובאופן כזה לגרום לה לבצע פעולות שונות ללא שינוי מכני במכונה עצמה, אלא על ידי שינוי סדרת ההוראות, פתחה את הדרך למה למה שהוביל בהמשך הדרך ל[[תכנות מחשבים]]. ב[[המנועמנוע האנליטיאנליטי|מנוע האנליטי]] שתכנן [[צ'ארלס בבג']] באמצע המאה ה-19, סדרת ההוראות שהורו לו מה לעשות, הגיעה מסדרת כרטיסים מנוקבים, לפי המודל שיצר ז'אקאר. לקראת סוף אותה מאה, בשנת 1889, הגשים [[הרמן הולרית']] חלק מהחזון, כשבנה מכונה בה כרטיסים מנוקבים שימשו לקידוד מידע. מכונה זו ששימשה בהצלחה ב[[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] של ארצות הברית ב-1890, וקיצרה את הזמן שהיה נחוץ לסיכום תוצאות המפקד מכ-9 שנים (הזמן שסיכום התוצאות ארך עבור המפקד של 1880)ף לשנה אחת. חברתו של הולרית', התמזגה עם שתי חברות נוספות, ויחדיו היוו את הגרעין לחברת [[IBM]], הגדולה בחברות [[טכנולוגיית המידע]] גם כיום. המחשב המכני של [[קונראד צוזה]], Z1 מ-1937, אולי המחשב המוצלח הראשון, השתמש במערכת דומה להזנת התכנית, ומערכת שנייה, מבוססת גם היא על אותם עקרונות, להזנת המידע. המחשבים הבאים של צוזה, Z3 (מ-1941) ואחריו Z4, והמחשב [[הרווארד סימן 1]] של [[הווארד אייקן]] מ-1943, השתמשו גם הם בשיטה זו.
[[קובץ:Telaio Jacquard 1849.jpg|ממוזער|הנול של ג'אקארד, 1849]]