הארץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
"בעבודה" |
|||
שורה 86:
גרשום שוקן שינה את המצב המטושטש הזה בתוך זמן קצר. מאמרי פרשנות ורקע שיש בהם משום הבעת דעה לוו בכותרת בולטת, "פרשנות", והחל מ-1952 נוצר בהארץ עמוד דעות ברור מופרד מעמודי הידיעות, שהודפס בעמוד האחורי של העיתון. מאמר המערכת הראשי, שנותר בלתי חתום, התפרסם מעתה בעמוד 2, ממוסגר ומנותק מהידיעות.
אולם ההפרדה הפיזית לא תמיד סייעה לשמור על דיווח עיתונאי אובייקטיבי. בשני העניינים הציבוריים המרכזיים שעליהם נלחם "הארץ" בשנות ה-50, הטלת סלקציה על העלייה ההמונית מ[[צפון אפריקה]] והפסקת התמיכה בהתיישבות העובדת, לא התקיימו העקרונות המערכתיים של גרשום שוקן, פלורליזם והפרדה בין דעה לידיעה. גלבלום נשלח ל[[קיבוץ|קיבוצים]] ודיווח על "בריכות שחייה ראוותניות", על "יום עבודה של חמש שעות" ועל "עצלנות כרונית ושנאה לעבודה", הכל בהתאם למאבקו האדיטוריאלי של העיתון נגד התמיכה הממשלתית בקיבוצים.▼
אולם ההפרדה הפיזית לא תמיד סייעה לשמור על דיווח עיתונאי אובייקטיבי. הכתב הבכיר [[אריה גלבלום]], למשל, פרסם באותה התקופה סדרות של כתבות שעוררו מהומה רבה ושירתו ישירות את הקו האדיטוריאלי של העיתון אז, ובראשן סדרת כתבות על [[יהודי מרוקו]], שהובילה למסקנה ברורה שאין להעלות אותם ארצה (ע"ע מחלוקות). כך, למשל, מסתיימת הכתבה האחרונה בסדרה של גלבלום באמירה דעתנית לחלוטין: "מה אנחנו יכולים לעשות איתם? איך אנחנו יכולים לקלוט אותם? האם חשבנו מה יקרה למדינה הזאת אם הם היו אזרחיה? יום אחד שאר היהודים מהעולם הערבי יהגרו! כיצד תראה מדינת ישראל ואיזה סוג של רמה תהיה לה אם היו לה אזרחים כאלה?"▼
▲בשני העניינים הציבוריים המרכזיים שעליהם נלחם "הארץ" בשנות ה-50, הטלת סלקציה על העלייה ההמונית מ[[צפון אפריקה]] והפסקת התמיכה בהתיישבות העובדת, לא התקיימו העקרונות המערכתיים של גרשום שוקן, פלורליזם והפרדה בין דעה לידיעה. גלבלום נשלח ל[[קיבוץ|קיבוצים]] ודיווח על "בריכות שחייה ראוותניות", על "יום עבודה של חמש שעות" ועל "עצלנות כרונית ושנאה לעבודה", הכל בהתאם למאבקו האדיטוריאלי של העיתון נגד התמיכה הממשלתית בקיבוצים.
מאבקים אלה לא רק שיקפו את האידאולוגיה הכלכלית והחברתית של "הארץ", אלא גם ייחדו אותו ממתחריו העיקריים, "דבר" ו"מעריב". שני עיתונים אלה תמכו ב[[דוד בן-גוריון]] באותן שנים ללא ערעור, ו"הארץ" היה למעשה עיתון אופוזיציה, עמדה שעליה שמר גם בהמשך דרכו.
מרכזיותו של הארץ בשיח הציבורי התבססה גם על המקום הנרחב שהקדיש לאמנויות, ובראשן ה[[ספרות]]. המוסף הספרותי הפופולרי ביותר של התקופה היה "תרבות וספרות" בעריכת [[בנימין תמוז]], ומבקר התיאטרון בעל ההשפעה הרבה ביותר היה מבקר "הארץ" [[חיים גמזו]], שביקורת שלילית שלו (ש[[אפרים קישון]] כינה "לִגְמוֹז") עלולה הייתה להוריד הצגה מהבמה.
====היחס לעליה ממרוקו====
{{בעבודה}}
▲
בשני העניינים הציבוריים המרכזיים שעליהם נלחם "הארץ" בשנות ה-50, הטלת סלקציה על העלייה ההמונית מ[[צפון אפריקה]] והפסקת התמיכה בהתיישבות העובדת, לא התקיימו העקרונות המערכתיים של גרשום שוקן, פלורליזם והפרדה בין דעה לידיעה. גלבלום נשלח ל[[קיבוץ|קיבוצים]] ודיווח על "בריכות שחייה ראוותניות", על "יום עבודה של חמש שעות" ועל "עצלנות כרונית ושנאה לעבודה", הכל בהתאם למאבקו האדיטוריאלי של העיתון נגד התמיכה הממשלתית בקיבוצים.
=== הארץ בשנות ה-60: המפנה ===
| |||