פרשנות המשנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פרשנות מחקרית: לפחות גם על שקלים (מה שהוא כותב במפורש) ויש לי חשד שגם על פסחים.
שורה 47:
על המשנה נכתבו גם כמה פירושים מודרניים ומחקריים, המתבססים על המסקנות העדכניות של מחקר התלמוד וההיסטוריה. בסגנון זה נכתבו שני פירושים למשנה:
* פרופ' [[חנוך אלבק]] כתב פירוש קצר וקל, בתוספת הערות ארוכות בסופי הכרכים. ה[[ניקוד]] של המשנה במהדורה זו עבר הגהה קפדנית על ידי [[חנוך ילון]], אך הטקסט הובא בעיקרו על פי נוסח הדפוסים המקובל, ואין במהדורת אלבק [[מהדורה מדעית]] מלאה של נוסח המשנה. מהדורתו של אלבק נכתבה בתור השלמה למפעלו הקודם של ביאליק שלא הושלם. בנוסף לששת כרכי המהדורה, יצאו לאור גם שני ספרי מבוא: מבוא למשנה מאת פרופ' אלבק, ומבוא לניקוד המשנה מאת פרופ' ילון.
* "'''משנת ארץ ישראל'''": פירוש חברתי והיסטורי למשנה. פירוש זה, שאת כתיבתו החל הפרופ' [[זאב ספראי]] יחד עם אביו ואחותו (הפרופסורים [[שמואל ספראי]] ו[[חנה ספראי]]), משלב לימוד מסורתי עם שיטות מחקר חדישות (בעיקר בתחומי הריאליה ופחות בתחומים פילולוגיים), ומסתייע בממצאים ארכאולוגיים ובמחקרים היסטוריים וסוציולוגיים כדי לשפוך אור על המשניות{{הערה|ראו ביקורת: {{קתדרה|[[דניאל שפרבר]]|על משנת ארץ־ישראל עם פירוש ספראי|Daniel_Sperber_LR|140}}}}. עד כה נשלמה הדפסת הסדרים זרעים ומועד והמסכתות כתובות, נדרים, אבות ונידה. הרב [[יואל קטן]] מתח ביקורת על הפירוש, על כך שנעשה בו שימוש מועט בפרשנים הקלאסיים, תוך "דילוג" מתקופת חז"ל ישר למחקרי הדורות האחרונים, ועל כך שהוא כולל משפטים רבים וקביעות "שקשה לקבל אותם" וחלקם אף מנוגד לדברי חז"ל. לדבריו, מדובר אמנם ב"מפעל מחקרי 'כבד' ורב-שנים", אך עם זאת "אופיו רחוק מדרכו של הזרם המרכזי-התורני של הציבור הדתי".{{הערה|הרב [[יואל קטן]], [http://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=22&id=872 נתקבלו במערכת], [[המעין (כתב עת)|המעין]] תמוז תשע"א}}
 
==לקריאה נוספת==