חלוקת התנ"ך לסדרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, החלפה (היא)
Bambiker (שיחה | תרומות)
מ ←‏פתיח: ניסוח
שורה 1:
ה[[תנ"ך]] מחולק ל-24 ספרים, כל ספר מחולק על פי החלוקה המודרנית ל[[חלוקת התנ"ך לפרקים|פרקים]], אולם לפי המסורת הקדומה התורה הייתה מחולקת בארץ ישראל לסדרים (כאשר בתורה ישנם 154 סדרים ובנ"ך ישנם 293 סדרים נוספים) ו[[בבל]] בה היה המרכז היהודי החשוב ביותר בתקופת התלמוד, היאהתורה הייתה מחולקת לפרשות אותם היו קוראים בימי השבת: "לבני מערבא דמסקי לדאורייתא בתלת שנין" מסכת [[מסכת מגילה|מגילה]] כט, ע"ב.
 
כמות הסדרים שבספרי הנ"ך היא כמספר ימי החול בשנה, כך שאם לומדים סדר אחד בכל יום חול, ואת [[פרשת השבוע]] אחת בכל שבת, מסיימים לקרוא את כל התנ"ך בשנה.
 
במהלך הדורות חלוקה זו הוזכרה פעמים רבות אף שכאמור חלוקה זו אמנםואף הופיעה בספרי המדרשים ובמהדורות של פרשנות לתנ"ך{{הערה|הקדמה לפירוש ה[[מלבי"ם]] - מהדורת פרשנות שנדפסה על פי ספרי המדרשים לפי ה"פרשתאות" שסומנו באותיות}}.
 
מהדורת [[תנ"ך קורן]] היה התנ"ך הראשון המודפס, שהציג את החלוקה לסדרים בציון האותיות (לצידו של הכתוב), מאוחר יותר יצא תנ"ך על פי [[כתר ארם צובא]] (בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] ובעריכת הרב [[מרדכי ברויאר]]) שגם סימן חלוקה זו, ואליהם הצטרפו הוצאות נוספות.
 
החלוקה לפרקים לא תמיד תואמת את החלוקה לסדרים מבחינת תחילת הסדר והפרק ובכך מלמדת אותנו לגבי ההבדלים בין השקפת העולם היהודית להשקפת העולם הנוצרית עליה התבססה החלוקה לפרקים. בנוסף, רוב הסדרים מתחילים או מסתיימים בנושא חדש, ב[[פרשה]] פתוחה או סגורה חדשה, אולם לא כולם, לפעמים הסדר מתחיל מספר פסקים לפני הנושא החדש על מנת להתחיל בתוכן של טובה או נחמה למשל בספר [[ספר יחזקאל|יחזקאל]] טז' ס' או [[עובדיה]] א' כא'{{הערה|ההקדמה לתנ"ך המלא בהוצאת קורן}}.
 
לתנ"ך קורן צורפה הקדמה המסבירה את השתלשלות החלוקה היהודית לסדרים, ההשערות לגביה, וחשיבותה לישראל כיום.