תקציב המדינה (ישראל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hummingbird (שיחה | תרומות) ←קישורים חיצוניים: סקירה די טובה של השינויים לאורך השנים בכל הנוגע לכלל ההוצאה והגירעון |
Hummingbird (שיחה | תרומות) ←יחס חוב-תוצר בתקציב ישראל: גם כלל ההוצאה הוא הוראת שעה |
||
שורה 107:
עד שנת [[1967]] תקציב המדינה כלל גרעון ביחס נמוך לתל"ג. בשנים שלאחר מכן הממשלה העלתה את הגרעון כמדיניות מכוונת ובעקבות [[מלחמת ההתשה]] ולאחר מכן [[מלחמת יום כיפור]] עלה הגרעון באופן חסר פרופורציות עד שבשנת 1985 הגיע ליחס של 221% לעומת התל"ג. לאחר מכן כתוצאה מ[[תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985]] בתוך 4 שנים ירד החוב ליחס של 100% לעומת התל"ג.
בשנת 1992 נחקק [[חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית]] שהגביל את היכולת של הממשלה להגדיל את יחס החוב-תוצר, ובשנת [[2000]] ירד החוב ליחס של 79% לתל"ג. כתוצאה מ[[האינתיפדה השנייה]] ומשבר כלכלי עלה החוב בשנת 2003 ליחס של 93% מהתל"ג. בשנת 2004 קבע שר האוצר [[בנימין נתניהו]] בהוראת שעה את "כלל ההוצאה", שהיווה מגבלה נוספת על היכולת של הממשלה להעלות את הגרעון, אך משנת 2013 נחקקת מדי שנה [[הוראת שעה]] שלמעשה מאיינת את הוראות החוק להפחתת הגירעון והוראות "כלל ההוצאה".
בתחילת שנת 2000 עמד החוב הלאומי על כ-370 מיליארד ש"ח ובשנת 2019 צמח החוב הלאומי לכ-750 מיליארד ש"ח, בגינם שולמו בשנה זו כ-39 מיליארד ש"ח לכיסוי הריבית בלבד. עם זאת, בשל הצמיחה בכלכלת ישראל ירד יחס החוב-תוצר בשנת 2019 ל-60% בלבד ביחס לתל"ג, וסוכנות [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] [[S&P]] העלתה את דירוגה של ישראל מ-Aּּּּּ+ ל-AA-, עובדה שמפחיתה את שיעור הריבית שישראל צריכה לשלם על החוב{{הערה|{{השילוח|שגיא ברמק|למען הדורות הבאים: חוק יסוד להגבלת הגירעון|למען-הדורות-הבאים-חוק-יסוד-להגבלת-הגיר|15, יוני 2019}}}}.
| |||