ספינת אוויר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) העברה להערה ולפרק בהמשך |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) עריכה נוספת לטובת הפתיח - שילוב בהמשך של מידע (עם תמצות בפתיח לפי הצורך), ותוספת מידע המתאים לסקירה כללית קצרה. ניסוח, פיסוק. הסרת מידע שגוי או יתר, תוספת מידע מהותי ותוספת מקור נסתר להמשך עריכה |
||
שורה 5:
'''ספינת אוויר''' היא [[כלי טיס|כלי הטיס]] הממונע הראשון, וממילא הראשון המסוגל לנווט.{{הערה|קדם לה ה[[כדור פורח|כדור הפורח]], המכוון על ידי [[רוח]] בלבד. שניהם מסוגלים לנסוק ולנחות, אך לא באופן מושלם, ולכן במספר מקרים היו סיבוכים בנחיתה.}} ספינת האוויר, כמו הכדור הפורח, מתגברת על כח ה[[כבידה]] על ידי [[צפיפות החומר|צפיפות]] נמוכה (וממילא משקל נמוך) של ה[[גז]] שבה, ביחס לצפיפות [[אטמוספירת כדור הארץ|האוויר]] הממלא [[נפח]] זהה ([[חוק ארכימדס]]).{{הערה|ה[[מטוס]] וה[[מסוק]], לעומתה, מתרוממים על [[כוח עילוי]] הפועל עליהם.}}
ספינת האוויר, (כמו ה[[כדור פורח|כדור הפורח]] שקדם לה) היתה בשימוש מצומצם יחסית - בעיקר על ידי צבאות ובעלי אמצעים באירופה ובאמריקה, ובעיקר ממחצית [[המאה התשע עשרה]] ועד מלחמת העולם השנייה ([[שנות ה-40 של המאה ה-20]]).
בספינת האוויר מעין שק, המחולק לעיתים למספר תאים, הממולא בגז. כמו כן מצויים בה מנועים, מקום לאנשי הצוות ולעיתים גם מתחם לנוסעים, המצויים לרוב מתחת לשק, בקומה או במספר קומות.▼
▲בספינת האוויר מעין שק, המחולק לעיתים למספר תאים, הממולא בגז - באמריקה עד [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] ובאירופה עד [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות השישים]] במימן, ולאחר מכן ב[[הליום]]. כמו כן מצויים
עד [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים של המאה העשרים]], היה גז המילוי העיקרי [[מימן]], בשל היותו החומר הקל ביותר ומחירו הזול. עם זאת, המימן הוא גז דליק ומסוכן. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], לאחר גילוי כמויות משמעותיות של הליום, שאינו דליק, תחת [[המישורים הגדולים]] בארצות הברית, החלו למלא בו ספינות אוויר.{{הערה|ההליום אמנם כבד כמעט פי אלפיים מן המימן, אך עדיין קל בערך פי 7 מן האוויר}} בתקופת שיא השימוש בספינות אוויר, עד [[מלחמת העולם השנייה]], ההליום שימש למילויין רק בארצות הברית, ורק בשנות השישים החל השימוש בו לאירופה. ספינת האוויר הראשונה שמולאה בהליום בבריטניה, למשל, נבנתה ב-1967 (לצורך הסרט [[צ'יטי צ'יטי בנג בנג]]). כיום אוסר החוק ב[[ארצות הברית]] על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות ניסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.▼
== מבנה ==
[[קובץ:Usn-airships.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוגים שונים של ספינות אוויר וכדורים פורחים]]
קיימים מספר סוגים של ספינות אוויר:
קיימים מספר סוגי ספינות אוויר: רך, קשיח למחצה וקשיח. ספינות האוויר הרכות מסתמכות רק על לחץ הגז הפנימי כדי לשמור על צורתן. הקשיחות למחצה מסתייעות במבנה תומך (כעין [[שדרית]]) המחובר לשק. אלו הקשיחות, לעומתן, מסתמכות רק על מסגרת חיצונית לשמירת הצורה. הספינה הרכה הראשונה הוטסה בשנת 1852, הקשיחה למחצה בשנת 1894 ואילו הקשיחה נוסתה לראשונה על ידי המהנדס [[דוד שוורץ]] בשנת 1897. שוורץ מת מעט אחר כך, ולבסוף השלים את המלאכה מתחרהו, [[פרדיננד פון צפלין]] עם [[צפלין]] בשנת 1900.▼
* '''ספינות אוויר רכות''' - מסתמכות רק על לחץ גז פנימי, הגבוה מזה של סביבתן, כדי לקנות את צורתן.
* '''ספינות אוויר קשיחות''' ([[צפלין|צפלינים]] למשל) הן בעלות מבנה קשיח, המכיל תאים רבים מלאים בגז. ספינות אלה אינן מסתמכות על [[לחץ]] גז כדי לשמור את צורתן. הספינה הקשיחה הראשונה של דוד שוורץ, נבנתה מסגסוגת אלומיניום, אך את הקשיחות השיגו באמצעות שלד עץ. בהמשך הן נבנו מחומרים שונים. כיום ברוב ספינות האוויר הקשיחות, הדפנות עשויות מיילר.▼
* '''ספינות אוויר
▲* '''ספינות אוויר קשיחות''' (למשל [[צפלין
* '''ספינות אוויר בנות כלאיים'''
▲
▲עד [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים של המאה העשרים]], היה גז המילוי העיקרי [[מימן]], בשל היותו החומר הקל ביותר ומחירו הזול. עם זאת, המימן הוא גז דליק ומסוכן. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], לאחר גילוי כמויות משמעותיות של הליום, שאינו דליק, תחת [[המישורים הגדולים]] בארצות הברית, החלו למלא בו ספינות אוויר.{{הערה|ההליום אמנם כבד כמעט פי אלפיים מן המימן, אך עדיין קל בערך פי 7 מן האוויר}} בתקופת שיא השימוש בספינות אוויר, עד [[מלחמת העולם השנייה]], ההליום שימש למילויין רק בארצות הברית, ורק בשנות השישים החל השימוש בו לאירופה. ספינת האוויר הראשונה שמולאה בהליום בבריטניה, למשל, נבנתה ב-1967 (לצורך הסרט [[צ'יטי צ'יטי בנג בנג]]). כיום אוסר החוק ב[[ארצות הברית]] על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות ניסיוניות עדיין נעשה בו שימוש.
== היסטוריה ==
| |||