הבדלים בין גרסאות בדף "ג'רום דייוויד סלינג'ר"

מ
ויקיזציה
מ (בוט החלפות: \1מירכאות\2)
מ (ויקיזציה)
{{סופר
| תמונה =Jd salinger.jpg
| תאריך לידה =
|כיתוב=תמונה נדירה של ג'יי די סלינג'ר, על עטיפת [[ביוגרפיה]] שלו שנכתבה על ידי בתו
| תאריך פטירה =
|יצירות בולטות=ה[[רומן]] "[[התפסן בשדה השיפון]]" וסיפורי "[[משפחת גלאס]]"
| תחום כתיבה =
| סוגה =
| יצירות בולטות = ה[[רומן]] "[[התפסן בשדה השיפון]]" וסיפורי "[[משפחת גלאס]]"
| פרסים והוקרה =
}}
'''ג'רום דייוויד סלינג'ר''' ('''Jerome David Salinger''';{{כ}} [[1 בינואר]] [[1919]], [[ניו יורק]] – [[27 בינואר]] [[2010]], קורניש, [[ניו המפשייר]]), הידוע לרוב כ'''ג'יי. די. סלינג'ר''' ('''J. D. Salinger''') היה [[סופר]] אמריקאי ממוצא [[יהודים|יהודי]], הידוע בעיקר בזכות ספרו "[[התפסן בשדה השיפון]]" וסדרת סיפורי "[[משפחת גלאס]]".
 
==חייו==
 
===התבודדותו של סלינג'ר ואחרית ימיו===
[[קובץ:Jd salinger.jpg|ממוזער|כיתוב=תמונה נדירה של ג'יי די סלינג'ר, על עטיפת [[ביוגרפיהספר זיכרונות]] שלו שנכתבה על ידי בתו]]
ההצלחה הרבה והפרסום הרב להם זכה "[[התפסן בשדה השיפון]]" לא היו לרוחו של סלינג'ר, שהחל להיעלם בהדרגה מעיני הציבור. הוא אסף את סיפוריו שפורסמו ב[[הניו יורקר|ניו יורקר]] והוציאם לאור כקובץ סיפורים בשם "9 סיפורים" וכספר שנקרא "פראני וזואי". לאחר מכן עזב את ניו יורק וב-1953 עבר לגור לבדו בעיירה קורניש שבצפון-[[מערב ארצות הברית]]. סלינג'ר היה אהוב על תושבי המקום, בייחוד בני הנוער והילדים, אליהם התייחס בידידות ובחיבה; ואף נתן להם לערוך מסיבות בביתו. כל זה נגמר כאשר סלינג'ר הסכים להעניק ראיון בלעדי לעיתון בית ספר; והנערים ניצלו את הסכמתו ומכרו את הראיון כסקופ בלעדי לעיתונאים שניסו במשך שנים להשיג ראיון עמו. סלינג'ר נפגע מאוד, והסתגר מאז בביתו.
 
אופיו המתבודד של סלינג'ר רק הגביר את סקרנותו של הציבור כלפיו. מאז פרסום "התפסן" ושני קובצי סיפוריו (ראו את הפסקה הקודמת) לא פרסם סלינג'ר מילה. רבים האמינו שסלינג'ר המשיך לכתוב סיפורים, שיתפרסמו לאחר מותו. העניין הציבורי בסלינג'ר הוליד תעשייה שלמה של ספריו אודות חייו, והשערות לגביהם. בראיון ב-1974, לאחר שנגנבו סיפורים שכתב, אישר סלינג'ר שהוא עדיין כותב, אך להנאתו הפרטית בלבד ולא בשביל הציבור הרחב.
 
בשנת 2000 פרסמה בתו של סלינג'ר [[ביוגרפיה]] עליו. שם תיארה אותו כאדם קר ומתוסבך, השותה את השתן של עצמו ונוהג לדבר עם עצמו בשפה לא ברורה. בתו כתבה גם שכמעט ולא קיים יחסי מין עם אמה, אשתו השנייה, כאשר היה נשוי לה, ואף אסר עליה לצאת מהבית ולהיפגש עם אנשים. עם זאת, היות שיחסיויחסי סלינג'ר עם בתו לא היו טובים במיוחד (כאשר נכנסה להריון אמר לה שהוא מאוכזב ממנה כבן אדם, אירוע שהותירה מצולקת בנפשה), לא ברורה מידת האמינות של הספר.
 
במהלך חייו ניהל סלינג'ר מספר פרשיות אהבים עם נשים ונערות צעירות ממנו. אחת מהן הייתה ג'ויס מיינארד, אז בת 19 (כיום סופרת). מיינארד כתבה מאמר במגזין, שבו פורסמה תמונתה. סלינג'ר שלח לה מכתב בו כתב שהוא 'מעריץ גדול' שלה והסביר לה מה עליה לעשות כדי להגשים את חלומה. השניים התכתבו במשך תקופה, לפני שהחליטו להיפגש. כבר בפגישה השנייה החליטה מיינארד לעבור לגור עמו. השניים גרו יחד, עד שנפרדו בשל מספר בעיות, ביניהן (ואולי העיקרית מביניהן) רצונה של מיינארד בילד משותף, רצון שסלינג'ר לא היו שותף לו.
 
==יצירתו==
[[קובץ:J-D-Salinger-Illustration-TIME-1961.jpg|ממוזער|איור של סלינג'ר על שער המגזין [[טיים (מגזין)|טיים]], [[15 בספטמבר]] [[1961]]]]
סלינג'ר כתב בסגנון ריאליסטי וביקורתי. כתיבתו מלאה בהומור סרקסטי ובביקורת כלפי החברה. גיבוריו של סלינג'ר הם לרוב [[אנטי גיבור]]ים שאינם מסתדרים עם החברה, והם מלאים ביקורת כלפיה וכלפי עצמם. דמויות רבות שלו אף נוטות לחוסר יציבות נפשית במידה זו או אחרת. יחד עם זאת, הגיבורים שלו הם לרוב אינטליגנטיים, חריפים ורגישים במידה יוצאת דופן.
 
===משפחת גלאס===
{{ערך מורחב|משפחת גלאס}}
 
משפחת גלאס היא משפחה בדיונית שמופיעה במספר ספרים וסיפורים שונים של סלינג'ר. קורות חייה לא מובאות לנו במלואן, אבל ניתן ללמוד עליהן דרך חלקי מידע שמצויים בספרים ובסיפורים שונים. במשפחה שבעה אחים - חמישה בנים ושתי בנות. כל הילדים אינטליגנטיים באופן יוצא דופן, ויש דמיון רב בין סגנון הדיבור וסגנון ההתנהגות שלהם, המוסבר על ידי סלינג'ר בהשפעה הניכרת של האחים הבוגרים יותר על הצעירים. הבן הבכור, סימור, מתאבד לאחר שהוא שב מ[[מלחמת העולם השנייה]]. התאבדותו מתוארת ב"[[יום מושלם לדגי בננה]]". על פי המתואר בספרים האחרים, ניכר כי חייו והתאבדותו משפיעים באופן ניכר על שאר האחים.
 
הספר "פראני וזואי" מספר על התמוטטות נפשית שעוברת פראני, הבת הצעירה ביותר, ועל אחיה הגדול זואי שעוזר לה להשתקם. הספר "הגביהו את קומת הגג, נגרים" מתאר את האחים הגדולים יותר, לפני התאבדותו של סימור ואחריה.
 
==יחסו למוצאו היהודי==
סלינג'ר היה בן לאב [[יהודים|יהודי]] ואם [[גיור|גיורת]] ספק יהודיה, מצב שהוליד בו קונפליקט באשר לקבוצת השתייכותו. סלינג'ר הצעיר חשש למעמדו החברתי - ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|ה-40]] [[אנטישמיות]] גלויה נגד יהודים הייתה דבר שבשגרה בארצות הברית. הדבר הקשה על סלינג'ר, שרצה להתקבל (כנראה בלחץ אביו) ל[[אוניברסיטת ייל]], אך נדחה בשל [[נומרוס קלאוזוס|ההגבלה על מספר היהודים הרשאים ללמוד באוניברסיטה]], שהתקיימה באותם ימים. הדחייה תסכלה את סלינג'ר, שלמד בקולג' אלמוני למדי; אך לימים התגאה בעובדה שלא למד באוניברסיטה שנראה בעיניו צבועה{{הערה|[https://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/Salinger.html אתר Jewish Virtual Library]}}.
 
==ספרי סלינג'ר בעברית==