העיר העתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 53:
לאחר מותו של הורדוס נטלה רומא את השליטה בירושלים ובארץ ישראל באמצעות שלטון נציבים, שמקום מושבם ב[[קיסריה]], עד שנת [[66]]. אחד מהם היה [[פונטיוס פילטוס]] אשר בחג הפסח [[30]] הוציא להורג את [[ישו]] ב[[צליבה]], כמו רבים אחרים באוכלוסייה הארצישראלית. תקופת שלטונו של [[אגריפס הראשון]], הפסיקה לשנים אחדות את שלטון הנציבים הרומאים. הוא יזם את הקמת "[[החומה השלישית]]" בעיר, שהגיעה אז לשיא התפתחותה.
האוכלוסייה היהודית סלדה מהשלטון הרומאי, וראתה בו גורם נוכרי וללא סמכות בארץ ישראל. המתחים בין מגזרים שונים בקרב היהודים, כמו גם השנאה לרומאים הלכה וגברה. ובשנת [[66]] בעקבות ניסיונות של הנציב הרומי [[גסיוס פלורוס|פלורוס]] להוציא אוצרות מהמקדש, התעורר [[המרד הגדול|מרד נרחב]] כנגד השלטונות. תגבורת צבאית רומאית שהגיעה מסוריה ספגה תבוסה, והעיר הייתה בשלטון יהודי עצמאי כשלוש שנים.
אבל בהנהגת השלטון היהודי נוצרו שסעים והוקמו מחנות יריבים; המורדים פתחו במלחמת אחים שכללה שוד, הרס והרג. וכך, כילו המורדים את משאביהם ברוח ובחומר וניצבו מוחלשים מול [[הצבא הרומאי|הגייסות הרומאים]], בראשותו של [[טיטוס]] בנו של הקיסר [[אספסיאנוס]], אשר באו אל העיר לדכא את המרד. לאחר מצור כבד על חומות העיר פרצו הגייסות הרומאים מצד צפון.
ב[[תשעה באב]] העלו הרומאים את בית המקדש באש. העיר נחרבה, רוב תושביה נהרגו, השאר הוגלו ממנה, ונאסרה כניסתם של [[נימול]]ים (קרי: יהודים) אל מתחם העיר.
| |||