אברהם שמואל שטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון תיקון תאריך לידה |
סקריפט החלפות (על ידי), הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
[[קובץ:Avraham Shmuel Stein V10 3605.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אברהם שמואל שטיין]]
'''אברהם שמואל שטיין''' ([[2 באוקטובר]] [[1912]]{{הערה|[[גצל קרסל]], [[לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים]], עמ' 908.}} – [[20 בדצמבר]] [[1960]]) היה [[עיתונאי]], [[סופר]], עורך, מתרגם ו[[היסטוריון]] [[ישראלי]], חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]".
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ביאליסטוק]], [[פולין]], מצאצאי [[רב]]נים ובכללם הרב [[יהושע לייב דיסקין]] ("הרב מבריסק"){{הבהרה|כיצד?}}. מנעוריו שקד על לימודים תורניים, אך התמסר גם ל[[לימודי חול]]. למד ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)|תרבות]]", וכבר בצעירותו החל לפרסם סיפורים, מאמרים ומסות ספרותיות.
שטיין יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת היידלברג]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] ואחר כך השתלם ב"מכון למדעי היהדות" ב[[ברלין]]. הוא התעמק בחקר [[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה של העם היהודי]], ונמשך לדמויות של האישים המשיחיים השונים. כבר אז החליט לכתוב ספר על תקופת [[משיח שקר|משיח השקר]] [[יעקב פרנק]] ועל בתו חוה, שנחשבה ל"נביאה" ועמדה בראש התנועה הפרנקיסטית אחרי מות אביה (שני ה[[רומן היסטורי|רומנים ההיסטוריים שלו]], "אש מריבה" על [[שבתי צבי]] ו"והאש השאירה אפר" על
במות ד"ר [[משה ביילינסון]], מחשובי העתונאים ב"דבר", פנה העורך [[ברל כצנלסון]] אל א"ש שטיין (שכבר כתב ב"דבר" מאז 1932) וביקשו להיצטרף לעיתון. בעזרת האוניברסיטה העברית הנפיקו לו הבריטים [[סרטיפיקט]] והוא עלה ארצה ב-1936 והצטרף ל"'''דבר'''" כחבר מערכת. לאורך שנות ה-50 ועד למותו היה עורך לילה של העיתון "דבר" ולאחר מכן עורך מדורים שונים ומסגנן בשעות היום.
שורה 27:
==ספריו==
* '''עלים טרופים ברוח: ספורים וציורים''', תל אביב: [[עם עובד]], תשי"ב.
* '''אהבה בצל הצלב: ספורים''',
* '''חבר ארתור: דמויות ופרקים מחיי הבונד''', תל אביב: [[מ’ ניומן]], תשי"ג. (על [[שמואל זיגלבוים|שמואל מרדכי (ארתור) זיגלבוים]], מנהיג "[[הבונד]]")
* '''אש מריבה: טרילוגיה היסטורית''', תל אביב: מ’ ניומן, תשט"ו.{{הערה|{{דבר|עמנואל בן-גריון|"אש מריבה" – לא. ש. שטיין|1955/04/12|00401}}.}} (תוכן החלקים: חידת הקמיעות (פולמוס [[יעקב עמדין|עמדין]]–[[יהונתן אייבשיץ|אייבשיץ]]); דודאי צבי (עלילות [[שבתאי צבי]]); נקמת מרעים (תועבת [[יעקב פרנק|פרנק]])).
* '''והאש השאירה אפר: רומן היסטורי על יעקב פרנק ועדתו''', תל אביב: [[הוצאת אל"ף|אל"ף]], תשי"ז.
* '''בת המושבה: רומן ארץ ישראלי'''; הציורים: [[יחיאל קריזה]], תל אביב: אל"ף, תשי"ח.
* '''אשכולות: אלבום דמויות וטפוסים'''; רשומים: [[אבא פניכל]],
* '''אדרת אליהו: סיפור שהוא היסטוריה '''(על צאצאי ותלמידי הגאון מווילנה ופעלם בבניין ויישוב ארץ-ישראל), תל אביב: אל"ף, תשכ"ד - 1964.
*'''אדרת אליהו: סיפור שהוא היסטוריה,''' עריכה מחודשת
* '''דיוקנאות''', ירושלים: מ’ ניומן, תשכ"ז.{{הערה|ראו: {{דבר|אברהם ריבלין|דיוקנאות|1967/04/14|00801}}.}}
* "'''שבע חופות'''" - אסופת נובלות בעזבונו - עתה בעריכה לקראת פרסום.
* '''מתפוצה לתקומה - '''על א"י, היהדות, העם היהודי והאנטישמיות. אסופת מאמרים. חלק א' הוצאת '''אחוה''' חיפה 2013. חלק ב' הוצאת '''אחוה''' חיפה 2016
'''חיבורים'''
* "'''מסכת גבורה ליום ההגנה – י"א באדר'''", תל אביב: שרות התרבות של צבא הגנה לישראל, תש"ט.
* "'''א בריוו צו א יידישן קאמוניסט'''" (מכתב לקומוניסט יהודי), 'פועלי ציון התאחדות' בצרפת, תש"י 1949.
* "'''במעגל העזרה ההדדית'''", עשור למשען (1945-1935), מועצת פועלי חיפה, שבט תש"ו - 1946.
* "'''הדרך למדינה ודרכנו במדינה'''", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל, ת"א תש"ט - 1948.
* "'''ההתיישבות העובדת'''", פרקי הסברה לצבא ההגנה לישראל, אלול תש"ט - ספטמבר 1948.
*[https://benyehuda.org/read/2123 '''האפופיאה של ה"בונד"'''], "גשר", רבעון לשאלות חיים האומה. שנה ג', טבת תשי"ח 1957.
שורה 49:
* א.ש. שטיין (עורך), '''הנוטר העברי: סיכומים וסיכויים (תרצ"ו–תש"ו – 1936–1946)''', תל אביב: הוצאת הוועד הארצי למען החייל היהודי, תש"ז - 1946.
* א.ש. שטיין ומ. בוגדאן (עורכים ומתקינים לדפוס), '''"כפר יחזקאל"''', עשרים וחמש שנות אנוש ומפעל; למלאת כ"ה שנים לכפר יחזקאל, תרפ"ב - תש"ז.
* '''ישראל אין קאמף: זאמלונג פון שילדערונגען און רעפארטאזשן פון דער יידיש אראבישער מלחמה'''; צוזאמענגעשטעלט און איבערזעצט דורך א"ש שטיין,
* '''יענקלה חבלן'''; קובץ לזכרו של קצין החבלה יעקב נונברג שנהרג במלחמת השחרור. עורך א.ש. שטיין. יצא לאור בסיוע חזית 5 צה"ל, ת"א-פאריס חשון תש"י-נובמבר 1949.
* "'''כובשים ובונים"''': חמישים שנה לפועל העברי בפתח-תקוה. ערכו - א.ש. שטיין וז. יואלי. מועצת פועלי פ"ת - תשט"ו.
שורה 55:
* "'''על משמר בריאותנו'''", כנסת ישראל לא"י, ועד הקהילה העברית בחיפה, מנחם אב, תש"ג.
* "'''העזרה הסוציאלית'''" - פרקי מעשים ומגמות הוי ומחשבה, כנסת ישראל לא"י, ועד הקהילה העברית בחיפה, שבט תש"ד.
[[ספר יזכור|ספרי יזכור]]:
* א.ש שטיין (עורך), '''פנקס [[קרמניץ]]: ספר זיכרון''', תל אביב: ארגון עולי קרמניץ בישראל, תשי"ד.
* א.ש שטיין (עורך), '''פנקס [[קלצק]]''' (חברי המערכת: אליהו פיש, [[הרב יצחק הלוי אפשטיין]], אהרן כהן),
* א. ש. שטיין (עורך), '''פנקס [[בנדין]]''' (חברי המערכת: דוד ליור, מרדכי המפל [ואחרים]),
* א. ש. שטיין (עורך), '''[[ראדום (עיר)|ראדום]]''', תל אביב: ארגוני יוצאי ראדום בישראל ובתפוצות, תשכ"ב 1961.
* א.ש שטיין, [[גבריאל ויסמן|גבריאל ווייסמאן]] (רעדאקטארן), '''פנקס [[סוכצ'ף|סאכאטשעוו]]''', ירושלים: ארגון סאכאטשעוו אין ישראל, ביי דער מיטבאטייליקונג פון פאראייניקטן סאכאטשעווער רעליף-קאמיטעט אין אמעריקע, תשכ"ב.
* א.ש שטיין, [[יוסף כרוסט|י’ כרוסט]], [[אברהם מרדכי אורז'יצר|א"מ אורז'יצר]] (עורכים), '''ספר הזיכרון לקהלת [[קמין-קושירסקי]] והסביבה''', תל אביב: ארגון יוצאי קמין-קושירסקי והסביבה בישראל, ובסיועו הפעיל של הלנדסמנשפט הקמין-קושירסקי בארצות הברית וארגנטינה, 1965.
* א.ש. שטיין (עורך), '''ברנוביץ''' - ספר זיכרון; הוצאת ארגון יוצאי ברנוביץ בישראל, תל אביב, תשי"ד - 1953.
שורה 68:
*'''א.ד. גארדאן''', '''אויסגעוויילטע שריפטן'''; קיצור כתבי א.ד. גורדון בכרך אחד. תורגם ליידיש על ידי א.ש. שטיין. (הוכן ונערך בידי נ. תרדיון בהשתתפות א. שוחט. ת"א תרצ"ו).
*'''דוד ליור''', '''עיר המתים: השמדת היהודים באזור זגלמביה'''; תרגם מכתב-יד (ביידיש) א"ש שטיין, תל אביב: [[נ’ טברסקי]], תש"ו.
*'''מנדל מאן,''' '''בשערי מוסקבה'''; תרגם מכת"י ביידיש א"ש שטיין,
* [[תיאודור הרצל]], '''כתבי הרצל בעשרה כרכים'''; תרגם מגרמנית, כרך ה': סיפורים, סיפורים פילוסופיים, בתמורות הזמן, על ילדים, אגדות. ירושלים: הספרייה הציונית, תש"ך–תשכ"א.
* '''הארי ס. טרומן - זכרונות''' - בתרגום א.ש. שטיין, ש. גלאי, ד. סיון, אל. קרמר. תל אביב - 1955.
* מתוך כתבי ד. ב. בורוכוב.
*'''ברל לוקר, בחבלי קיום ותקומה - כתבים ונאומים נבחרים.''' מוסד ביאליק והספרייה הציונית תשכ"ד 1963. תרגם מיידיש את החלק: 'עם קשה עורף' (אסופת מאמרים) והמאמר 'המלחמה והעם היהודי'.
| |||