הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק בן-דור"

הוסרו 48 בתים ,  לפני חודשיים
מ
אין תקציר עריכה
מ
{{אישיות תקשורת
|תמונה=קובץ:M NP 035508 16.jpg
 
}}
'''יצחק בן-דור''' ([[30 במאי]] [[1893]], [[ט"ו בסיוון]] [[ה'תרנ"ג|תרנ"ג]] – [[9 ביוני]] [[1948]]) היה [[עיתונאי]] [[ירושלים|ירושלמי]], חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]".
 
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[ה'תרנ"ג|תרנ"ג]] (1893) לפייגה רבקה ואברהם אליעזר בינדר בעיירה סאד (Seda), מחוז [[טלז]], פלך קובנה ב[[ליטא]]. בילדותו למד בחדר ובנעוריו למד ב[[ישיבה]] וכן למד צילום אצל משה קפלנסקי. כבר בגיל 12 נתפרסמה רשימה פרי עטו בעיתון העברי "[[הד הזמן]]" שיצא ב[[וילנה|ווילנה]]. בנערותו החל בפעילות ציונית והיה ממקימיה של אגודה ציונית בישיבת קדימה. ב-1913 עלה לארץ ישראל ועבד כפועל חקלאי ב[[חולדה]] וב[[רחובות]]. ב-1914 הצטרף לקבוצה שעלתה על אדמת דולב, אשר הקימה את קיבוץ [[קריית ענבים]]. בהמשך עבד כפועל במקומות נוספים בארץ ישראל.
 
עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התנדב ל[[הגדוד העברי|גדוד העברי הראשון]], ושירת בארץ ישראל ובמצרים. במהלך תקופה זו החל לכתוב בביטאון [[אחדות העבודה]] "[[קונטרס (כתב עת)|קונטרס]]" בעריכת [[ברל כצנלסון]] ובעיתון "[[צייט]]" הלונדוני. השתחרר בדרגת [[קורפורל]] ב-1920, החל לעבוד כצלם אצל [[אברהם סוסקין]]. בשנת 1921 עבר לירושלים, שם פתח [[צלמניה]], הצטרף לשורות ההגנה ונטל חלק פעיל בהגנה על שכונות העיר. בין היתר היה מעורב בהגנה על [[שער השלשלת]] ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה]] בנובמבר אותה שנה.
 
ב-1923 נישאנשא לשרהאת שרה, בת עולים מפולין וב-1924 נולד בנו חיים. באותה שנה עבר להתגורר בתל אביב ולעבוד כפועל, עד שברל כצנלסון שעמל באותם ימים על הקמת עיתון ההסתדרות "[[דבר (עיתון)|דבר]]", הזמין אותו לכתוב. בן-דור כתב בעיתון "דבר" למן תחילת הוצאתו. בעוד שהעיתונות העברית עד תקופת דבר הייתה בעיקרה במתכונת של שבועונים וירחונים - היה בן-דור לאחד הכותבים אשר ביססו את אופן הכתיבה הידיעתי-[[אקטואליה|אקטואלי]] שייחד את העיתון היומי. בעוד רבים מן הכותבים בדבר כונו 'סופרים', היה בן-דור מכונה רפורטר (Reporter) בתחילת דרכו העיתונאית, ותפקידו היה הבאת הסיפורים האקטואליים מן השטח{{הערה|[[מרדכי נאור]], '''ראשית דבר''', הוצאת הקיבוץ המאוחד}}. בתחילה היה כתב מקומי ובהמשך ערך את מדור 'כלכלה ומשק' בעיתון, וכן תרגם מאמרים מחוץ לישראל, ופרסם טורי דעה ורשימות. בתפקידיו העיתונאיים נהג להשיא גם עצות לציבור הפועלים הארץ ישראלי במפעליו השונים. היה ממייסדי [[אגודת העיתונאים בתל אביב]], בה שימש סגן יושב-ראש הוועד בתל אביב וכראש הוועדה המקצועית במשך שנים רבות.
 
ביוני 1942 התגייס לצבא הבריטי לחיל התובלה, בגיל 49, ונטל חלק ב[[מלחמת העולם השנייה]] בחזיתות בצפון אפריקה ובאיטליה. בעת שירותו כתב בעיתון "החייל", והיה פעיל ביותר בקרב החיילים היהודיים ואף פעל להקים את התנועה הציונית ברומא. למד איטלקית והיה שותף בהוצאת מילון עברי-איטלקי ובהוצאת המדריך בעברית "תור את רומא".
 
ב-1948 שכל את בנו חיים בפעולת [[פלמ"ח]] בכפר הערבי [[בלד א-שייח']], אליה יצאו כפעולת נקם על [[טבח]] שביצעו פורעים מהכפר [[טבח בתי הזיקוק|בעובדי בתי הזיקוק בחיפה]]. במהלך [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים במלחמת העצמאות]] הוסיף להיות מעורב ביותר בחיי הציבור והוציא כמעט לבדו את עיתון "[[ידיעות ירושלים (עיתון)|ידיעות ירושלים]]" - יוזמה משותפת בעיר הנצורה של מערכות "דבר", "[[הארץ]]", "[[הבקר]]", "[[הצופה]]", "[[המשקיף]]" ו"[[על המשמר]]" (שפרש ממנו בשלב מסוים) - כשהוא מרבה לנוע ברחבי העיר תוך סכנת חייו.
בתחילת יוני 1948 נפגע בבטנו מהתפוצצות פגז בדרכו ממשרדי "דבר" בירושלים. בבית החולים נותח ונאבק על חייו משך שישה ימים, אך לבסוף נפטר ב-9 ביוני, [[ב' בסיוון]], והובא למנוחות בירושלים. בהלווייתו של בן-דור השתתפו עיתונאים רבים ואישי ציבור, שנפרדו מן העיתונאי הלוחם, איש המעשה שנפל על משמרתו.
 
[[שמות רחובות בירושלים|על שמו נקרא רחוב]], תחילה בשכונת [[קריית משה]] בירושלים{{הערה|מקור: [https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=1883 אתר עיריית ירושלים].}} (שם הרחוב השתנה בהמשך לרחוב הרב [[צבי יהודה קוק]]) ואחר כך בשכונת [[ארנונה]] בירושלים. עיתון "דבר" הנציח את זכרו גם בפרס עיתונאי לציון עיתונאי בולט במערכת לאורך שנים{{הערה|1={{דבר||פרס בן-דור|1962/06/03|00139}}}}.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=624}}
 
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=624}}
* [https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=35508 יצחק בן-דור] באתר ההנצחה ל[[אזרחים חללי פעולות האיבה]]
* {{תדהר|3|1149|יצחק בן-דור (בינדר)}}