ויקיפדיה

הארץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בן נחום (שיחה | תרומות)
36,793 עריכות
הוספת מקור למשפט שהיה חסר מקור
עריכה, סקריפט החלפות (, ויצמן), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 9:
| פורמט = [[ברואדשיט]], [[פורמט טבלואיד|טבלואיד]] ראו [[#פורמט העיתון|בגוף הערך]]
| מו"ל = [[עמוס שוקן]]
| בעלים = 75% [[משפחת שוקן]]<BR> 25% [[לאוניד נבזלין]] {{הערה|1=[https://www.haaretz.co.il/1.8290813 מחזיקי המניות קנו את חלקה של חברת דומונט ב"הארץ"]}}{{הערה|1={{הארץ|הארץ|הודעת הנהלת "הארץ": נבזלין רוכש 20% ממניות "הארץ"|1.1176805|12 ביוני 2011}}}}
| מנכ"ל = רמי גז
| עורך = [[אלוף בן]]
שורה 22:
'''הארץ''' הוא ה[[יומון]] הוותיק ביותר הפועל ב[[ישראל]]. נוסד בשנת [[1918]] על ידי [[יצחק לייב גולדברג]] ונקרא בשם הנוכחי החל משנת [[1919]]. נכון לינואר 2018 שיעור החשיפה של העיתון עומד על 4.9% בימות השבוע ו-5.9% בסופי שבוע.{{הערה|{{גלובס|יונתן כיתאין|סקר TGI: "ישראל היום" ממשיך להוביל, ירידה בקריאת עיתונים|1001220897|24 בינואר 2018}}}} העיתון מפעיל גם [[אתר חדשות]], שמרבית התכנים שעלו בו מאז מרץ 2013 פתוחים למנויים בלבד.
 
מאז שנת [[1935]] היה ה[[עיתון]] בבעלות [[משפחת שוקן]], ובשנים האחרונות נמכרו 40% ממניות [[קבוצת הארץ]], החברה [[הוצאה לאור|שמוציאה אותו לאור]], ל[[אלפרד דומונט]] (20%) ו[[לאוניד נבזלין]] (20%). בדצמבר 2019 רכשו משפחת שוקן ונבזלין את חלקה של דומונט.
 
העורך הראשי הנוכחי הוא [[אלוף בן]] ומנכ"ל קבוצת הארץ הוא רמי גז.
שורה 29:
[[קובץ:הארץ הגיליון הראשון.pdf|ממוזער|עיתון הארץ הגיליון הראשון|הגיליון הראשון של הארץ{{ש}}מיום 18 ביוני 1919.{{ש}}בין הכותבים: [[דב בר בורוכוב]], [[איתמר בן-אב"י]], [[מרדכי בן הלל הכהן]], [[יעקב פיכמן]], [[זאב ז'בוטינסקי]], [[משה סמילנסקי]]|250px]]
=== הקמה ===
בעקבות איסור שהטיל הממשל הצבאי הבריטי על נציגי היישוב העברי לפרסם עיתון ושמו "ארץ ישראל", הוחלט בממשל להוציא מהדורה עברית של שבועון הצבא הבריטי, "[[The Palestine News]]", בשם: "חדשות מהארץ הקדושה - התוצאה העברית של שבועון המשלחת הצבאית המצרית אשר למחנה הבריטי בארץ האויב הנכבשת". הגיליון הראשון נדפס בירושלים, ב"דפוס לעווי", וראה אור ב-[[4 באפריל]] [[1918]]. אולם הצנזורה הצבאית הבריטית פסלה גם שם זה והגיליון השני נקרא "חדשות מהארץ". המערכת נאלצה גם לנדוד ל[[קהיר]] לפי החלטת הבריטים. לאחר שבינואר 1919 הודיע הממשל הצבאי הבריטי על סגירת כל העיתונים הצבאיים, פנו מנהיגי התנועה הציונית [[חיים ויצמן]] ו[[נחום סוקולוב]] אל [[יצחק לייב גולדברג]] בבקשה שיממן יומון ציוני-לאומי, וגולדברג. ביקשגולדברג וקיבלקיבל [[זיכיון (ממשל)|זיכיון]] להוצאת העיתון, וזאת מתוך ידיעהבידיעה שבשלב זהראשון העיתון יהיהיספוג בגרעון חודשי משמעותיהפסדים.{{הערה|שם=ברוקנר}}. העורך היה ד"ר [[ניסן טורוב]], האחראים על השכתוב היו המתרגם ד"ר [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]] וכן [[אליעזר בן-יהודה]] ובנו [[איתמר בן-אב"י]].
 
הבריטים פסלו את השם החדש "ארץ ישראל", (מחשש להתנגדות ערבית), וכשהחל העיתון לצאת כ[[יומון]] בירושלים, ב-[[18 ביוני]] [[1919]], כברהוא נקרא "חדשות הארץ - עיתון יומי לענייני החיים והספרות" והיה לעיתון העברי הראשון שיצא לאור ב[[תקופת המנדט]].{{הערה|שם=ברוקנר|{{השילוח|דוד ברוקנר|"ראשית, רוח ותהום: מאה שנות 'הארץ'"|ראשית-רוח-ותהום-מאה-שנות-הארץ|17, דצמבר 2019}}}}.
 
[[קובץ:Hadashot Haaretz.jpg|250px|ממוזער|שמאל|סמליל "חדשות הארץ", יוני 1919]]
שורה 39:
בדצמבר 1919 הושמטה מה[[סמליל]] (לוגו) המילה "חדשות", ושמו של העיתון הפך רשמית ל"הארץ". בהמשך גם אותיות הסמליל שצייר זאב ז'בוטינסקי הוחלפו בסמליל הנוכחי מאת מעצבת האותיות [[פרנצ'סקה ברוך]]. העיתון הודפס בכ-1,000 עד 1,500 עותקים.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/about-haaretz תולדות הארץ], הארץ}} ב[[חול המועד]] של [[סוכות]] ו[[פסח]] לא עבדו בבתי הדפוס בירושלים, והעיתון לא הופיע בהם.{{הערה|שם=קרסל}}
 
י"ל גולדברג המשיך לתמוך במימון הפעילות של "הארץ" עד קיץ [[1922]]. מרגע שהפסיק את תרומתו, עקב הפסדים מצטברים שסיכנו את הונו, נאבק העיתון על קיומו עד שנסגר בתחילת נובמבר אותה שנה. בהתערבותו של [[אחד העם]], שנחרד מהמחשבה שעיתון האיכות העצמאי היחיד בישראל יפסיק את הופעתו, גויסו איילי הון כמילונאי [[יהודה גור]] כדי לממן את הופעתו. הניהול השוטף נמסר לידי [[קואופרטיב]] של העובדים, ואלה חידשו את הופעת העיתון ב-1 בינואר 1923. הם בחרו פה אחד עורך חדש, ד"ר [[משה יוסף גליקסון]] (קודם לכן שמשושימשו בתפקיד לתקופות קצרות [[שמואל פרלמן (עורך)|שמואל פרלמן]] ו[[אריה לייב יפה]] {{הערה|שם=ברוקנר}}).
 
=== "הארץ" בתקופת גליקסון ===
שורה 46:
משה גליקסון היה עורך סמכותי ובעל ידע, שהיה קודם לכן חוקר ספרות ופילוסופיה. "הארץ" בתקופתו הפך לעיתון אינטלקטואלי, ובעמודו הראשון לא התפרסמו חדשות כלל.{{הערה|שם=קשר36|{{קשר1|צבי צמרת|ד"ר משה גליקסון וזלמן שוקן: דמויות דומות, אך שונות לחלוטין|36/36_books|סתיו 2007, 177-172}}}}
 
על רקע זה עלה וצמח עיתון מתחרה, "[[דואר היום]]" של [[איתמר בן-אב"י]], אשר שם לו למטרה להחליף את "הארץ" כעיתון המשפיע ביותר בארץ-ישראל. פחות מחודשיים אחרי מינויו של גליקסון, הכריז "דואר היום" מלחמה על "הארץ", בין השאר באמצעות הורדת מחיר לחצי-[[גרוש]], בדיוק מחצית ממחירו של "הארץ". "דואר היום" גם משך כותבים בכירים של "הארץ" לשורותיו, בהם [[זאב ז'בוטינסקי]] ו[[אורי קיסרי]]. "הארץ הוא אולי הגון, אך איננו עיתון", כתב איתמר בן-אב"י, "ואילו דואר היום אולי אינו הגון, אך הוא עיתון". בכל פעם שהייתה ל"דואר היום" ידיעה סנסציונית, כתב איתמר בן-אב"י בלעג מעל לכותרת: "לא תוכלו לקרוא זאת ב'הארץ'". העיתונים גם נבדלו בגישה שלהם בסכסוכים פנים ציוניים. הארץ תמך ב[[חיים וייצמןויצמן]] ו[[מנחם אוסישקין]], בעוד דואר היום הביא בהרחבה את הביקורת של [[נחמיה דה לימה]] ושותפיו.
 
על מנת להתקרב למרכזי התעשייה והכלכלה של היישוב, עבר "הארץ" מירושלים ל[[תל אביב]], תחילה ברחוב מונטיפיורי. ב-4 במרץ 1925 הונחה אבן-הפינה לבניין "הארץ" ברחוב מזא"ה 56, צמוד לבניין [[הוצאת דביר]]. "הארץ" החל להופיע בשעות הבוקר, כמו "דואר היום", והוריד את מחירו לחצי גרוש, בניגוד לבטאון [[ההסתדרות הכללית]] "[[דבר (עיתון)|דבר]]", שעדיין נמכר בגרוש שלם.
שורה 80:
מעט אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] הגיע "הארץ" לאיזון תקציבי. אולם עלייתם החדה של עיתוני ערב מסוג חדש, ובראשם "[[ידיעות אחרונות]]", אילצה אותו להתמודד עם האיום. כאשר "[[מעריב]]" ראה אור, ב-1948, החליט שוקן שוב לנסות להוציא עיתון-ערב שיהיה שייך ל"הארץ". שמו היה "[[יום-יום]]", ולמרות כותבים מהשורה הראשונה, ובראשם [[בנימין תמוז]], העיתון החדש נכשל והכניס את הארץ לחובות חדשים, שגררו צורך בקיצוץ נוסף.
 
ב-[[18 במאי]] [[1948]] הפציצו מטוסי [[חיל האוויר המצרי]] את בניין העיתון. בהפצצה נהרגו 3שלושה פועלי דפוס ונער שליח, מספר פועלים נפצעו, וחלקחלק מהבניין נהרס ומחסן הנייר עלה באש.{{הערה|{{הארץ1||פגיעה ישירה בבית "הארץ"|1948/05/20|00401}}}}. לאחר מספר ימים מת אחד הפצועים ומספר ההרוגים עלה לחמישה.{{הערה|{{הארץ1||שלשים להרוגי "הארץ"|1948/06/17|00208}}}}.
 
בעשור הראשון לכהונתו המעיט שוקן לעסוק בעריכה עצמה, והשאיר את רוב ההחלטות למזכיר המערכת, ישראל פינקלשטיין. עם זאת, כבר מראשית הדרך הקדיש תשומת לב רבה לקו המערכתי של הארץ בסוגיות כלכליות. כך מינה לעורך כלכלי את [[ברוך בר]], עיתונאי שעלה מהונגריה, בה כיהן בממשלה הסטליניסטית בימי [[מתיאש רקושי]] והפך בהמשך לאנטי-קומוניסט מושבע. בתקופת גליקסון היה הארץ שופרה הנאמן של [[התנועה הציונית]] והרבה לפיכך לתמוך בכלכלה סוציאליסטית. עם העברת הבעלות למשפחת שוקן ניכר מפנה בעמדות העיתון, והוא הביע התנגדות חריפה ועקבית לכלכלת שיתוף, לסובסידיות לחקלאות, להגבלת התחרות ולמודל הקיבוצים.
שורה 92:
גרשום שוקן שינה את המצב המטושטש הזה בתוך זמן קצר. מאמרי פרשנות ורקע שיש בהם משום הבעת דעה לוו בכותרת בולטת, "פרשנות", והחל מ-1952 נוצר בהארץ עמוד דעות ברור מופרד מעמודי הידיעות, שהודפס בעמוד האחורי של העיתון. מאמר המערכת הראשי, שנותר בלתי חתום, התפרסם מעתה בעמוד 2, ממוסגר ומנותק מהידיעות.
 
אולם ההפרדה הפיזית לא תמיד סייעה לשמור על דיווח עיתונאי אובייקטיבי. בשני העניינים הציבוריים המרכזיים שעליהם נלחם "הארץ" בתחילת שנות ה-50, הטלת סלקציה על העלייה ההמונית מ[[צפון אפריקה]] (ראו להלן) והפסקת התמיכה בהתיישבות העובדת, לא התקיימו העקרונות המערכתיים של גרשום שוקן, פלורליזם והפרדה בין דעה לידיעה. הכתב הבכיר [[אריה גלבלום]] נשלח ל[[קיבוץ|קיבוצים]] ודיווח על "בריכות שחייה ראוותניות", על "יום עבודה של חמש שעות" ועל "עצלנות כרונית ושנאה לעבודה", הכל בהתאם למאבקו האדיטוריאליהמערכתי של העיתון נגד התמיכה הממשלתית בקיבוצים.
 
מאבקים אלה לא רק שיקפו את האידאולוגיה הכלכלית והחברתית של "הארץ", אלא גם ייחדו אותו ממתחריו העיקריים, "[[דבר (עיתון)|דבר]]" ו"[[מעריב]]". שני עיתונים אלה תמכו ב[[דוד בן-גוריון]] באותן שנים ללא ערעור, ו"הארץ" היה למעשה עיתון אופוזיציה, עמדה שעליה שמר גם בהמשך דרכו.
שורה 99:
 
====היחס לעליה מצפון אפריקה בתחילת שנות ה-50====
בסוף שנות ה-40 פרסם הכתב [[אריה גלבלום]] סדרות של כתבות שעוררו מהומה רבה ושירתו ישירות את הקו המערכתי של העיתון אז, ובראשן סדרת כתבות על [[יהודי מרוקו]], שהובילה למסקנה ברורה שאין להעלות אותם ארצה.{{הערה|שם=ברוקנר}}. כך, למשל, מסתיימת הכתבה האחרונה בסדרה של גלבלום באמירה דעתנית לחלוטין: "מה אנחנו יכולים לעשות איתם? איך אנחנו יכולים לקלוט אותם? האם חשבנו מה יקרה למדינה הזאת אם הם היו אזרחיה? יום אחד שאר היהודים מהעולם הערבי יהגרו! כיצד תראה מדינת ישראל ואיזה סוג של רמה תהיה לה אם היו לה אזרחים כאלה?".
 
גם בתחילת שנות ה-50 נלחם "הארץ" למען [[עלייה סלקטיבית]] שתצמצם את העלייה ההמונית מ[[צפון אפריקה]]. בשנת 1953 שלח "הארץ" ל[[מרוקו]] ול[[תוניסיה]] את העיתונאי [[עמוס אילון]], שפרסם פרסם סדרה של שמונה כתבות בהםשבהן שם ללעג את יהודי צפון אפריקה, וקרא להעלות רק את יהודי האטלס ובתנאי שיסתפקו בישראל בתנאי החיים שיש להם באטלס.{{הערה|שם=פיקאר|{{כתב העת ישראל|[[אבי פיקאר]]|יחסו של עיתון הארץ לעלייתם של יהודי צפון אפריקה|10|Picard|תשס"ז, עמ' 117–143}}}}.
 
באמצע שנות ה-50 התערער המצב הביטחוני של יהודי מרוקו ותוניסיה. בניגוד לעמדת מרבית העיתונים בישראל אותה עת, "הארץ" קרא להימנע מלאפשר עלייה חופשית של יהודי מרוקו לישראל. חבר הכנסת מ[[מפא"י]], [[אברהם כלפון]] תיאר: "כל העיתונות העברית הציונית בישראל נוקטת עמדה שיש להחיש ולזרז את העזרה ליהדות צפון אפריקה, חוץ מעיתון אחד, הארץ… שמתוך סאדיזם מיוחד תוקף ומשמיץ את היהדות המרוקנית, שרבות זכויותיה בהקמת מדינת ישראל". שליח "הארץ" [[שבתי טבת]] ביקר אותה עת במרוקו ובחזרתו לישראל שלח מכתב לראש מחלקת העלייה ובו הביע את חרדתו לגורל יהודי מרוקו והמליץ להעלותם לישראל במהירות, אך תוכן המכתב לא קיבל כל ביטוי בכתבות שפורסמו אותה עת ב"הארץ" בנושא.{{הערה|שם=פיקאר}}.
 
=== הארץ בשנות ה-60: המפנה ===
שורה 467:
*{{nrg|[[לי-אור אברבך]]|העיתון הגרמני דר שפיגל: "הארץ נלחם על חייו"|838/665|12/01/09||}}
*{{העין השביעית|[[אריק גלסנר]]|על האינטרס של האינטליגנציה הישראלית|16211|25 באוגוסט 2010}}
*{{העין השביעית|אורן פרסיקו|גולה מזדקן בארצו|12609|22 בפברואר 2011}}
*"[https://b.walla.co.il/item/2533209?page=7 הארץ בפרשת דרכים"], סיקור מיוחד של השינויים בעיתון עם המעבר לדיגיטל, באתר וואלה! NEWS, 2012
*{{וואלה!|דוד ורטהיים|"עשור מהיום, הארץ יתקיים - גם בפרינט וגם בדיגיטל"|2905155|10 בנובמבר 2015}}
שורה 482:
 
קישורים לא פעילים:
*[http://www.presspectiva.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=990560_camera&act=search&dbid=press&f19=2 ביקורת על עיתון 'הארץ']{{קישור שבור|17.10.2019}}, באתר pressפקטיבהpress פקטיבה
*[http://dlib.nli.org.il/R?func=collections-result&collection_id=7979 הארץ]{{קישור שבור|17.10.2019}} בארכיון [[מועצת העיתונות]] באתר הספרייה הדיגיטלית של [[הספרייה הלאומית]] בירושלים. (כרגע נמצאים באתר תיקים משנת 1988 בלבד)
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הארץ"