כלכלה משתפת – הבדלי גרסאות

התחום מכונה גם כלכלת עמיתים, peer-to-peer, mesh, <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.forbes.com/sites/tjmccue/2018/08/31/57-million-u-s-workers-are-part-of-the-gig-economy/|הכותב=TJ McCue|כותרת=57 Million U.S. Workers Are Part Of The Gig Economy|אתר=Forbes|תאריך=Aug 31, 2018|שפה=אנגלית}}</ref>,gig economyכלכלת רשת, [[כלכלה]] [[שיתוף|שיתופית]], או [[צריכה שיתופית]]. מבקרי התחום מכנים אותו כלכלת החלטורע, כהלחם של המילים חלטורה (באנ' פירושה של gig - עבודה זמנית) ורע<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.davar1.co.il/50163/|הכותב=ארז רביב|כותרת=כלכלה נזילה|אתר=דבר העובדים בארץ ישראל|תאריך=18.01.2017|שפה=עברית}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://israel-trade.net/oecd/%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%aaכלכלת-%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%94חלטורה-%d7%94%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9dהמספרים-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99מאחורי-%d7%94%d7%94%d7%99%d7%99%d7%a4ההייפ/|הכותב=לנה זייגר,הנספחת הכלכלית של ישראל לארגון ה-OECD בפריז|כותרת=כלכלת חלטורה – המספרים מאחורי ההייפ|אתר=ישראל והOECD|תאריך=14 בספטמבר 2016|שפה=עברית}}</ref>.

המודלים העסקיים של כלכלה משתפת, שצמחו בשנים האחרונות מביאים עמם שינוי גדול ותקווה להבטחה גדולה וחדשה. פלטפורמות של כלכלה משתפת מצליחות לחבר בדרך חדשה בין רצונות וצרכים שלא מקבלים מענה בשוק הקיים, למשאבים עודפים או לא מנוצלים. פלטפורמות אלה מצליחות לחבר בין אנשים פרטיים, ארגונים ומשאבים בצורה כל כך יעילה ומגוונת, שנראה כי הכלכלה המשתפת היא אחת המגמות החשובות ביותר בתחום הכלכלי חברתי בימינו. הזמן הקצר שבו הצליחה הכלכלה המשתפת ליצור השפעה מהותית ברמה הכלכלית-חברתית וסביבתית על תחומי עיסוק שונים גרמה לכך שפרשנים, עיתונאים והוגי דעות אחרים, מעריכים כי ההשפעה של תופעה זו רק תלך ותגדל בשנים הקרובות. כך למשל מגזין "[[האקונומיסט]]" הכריז על שנת 2013 כשנתכ"שנת ה[[צריכה המשתפת]]." ("The Year of Collaborative Consumption").

על פי [[האקדמיה ללשון העברית]] (מס' פנייה: 47378) יש לעשות שימוש במושג "כלכלה משתפת" ולא "כלכלה שיתופית", שכן "[[שיתופי]]" משמעו שייכות לכל, דהיינו לפלטפורמה שיתופית דין אחד לכל. לדוגמה, ב[[מושב שיתופי]], האדמות, הכלים החקלאיים, הבתים והתוצרת החקלאית הם רכוש אגודה משותפת לכלל החברים, ואילו בית המגורים וחשבון הבנק של כל משפחה הוא פרטי. בכלכלה משתפת ההפך הוא הנכון. עיקר הערך שייך לבעלים וליזמים של הפלטפורמה והערך הפרטי (בדומה לבית ולחשבון הבנק) שייך למשתמשים. למעשה, בעלי הפלטפורמה '''משתפים''' את המשתמשים ביצירת הערך ונותנים להם ליהנות מהערך שנוצר. [[שיתוף]] הוא מצב בו ישויות שונות מפיקות תועלת זו מפעולתה של זו ותלויות זו בפעולתה של זו. אבל בכלכלה המשתפת המצב איננו סימטרי ולמעשה הפלטפורמה מקבלת את עיקר הערך ובפרט, החברה לא תלויה בפרט שמשתמש בה אלא בקהילה ויכולה לדוגמה להוציא את הפרט מהפלטפורמה במקרה שהתנהגותו לא סבירה בעיניה. לעומת זאת, [[צריכה שיתופית]] היא אכן סימטרית (בין הצרכנים) ולכן השימוש במונח זה בעברית תקין.

*[http://calcalash.blogspot.com/ כלכלה שיתופית בעברית]- בלוג עברי בנושא כלכלה שיתופית.