ויקיפדיה

משתמש:Itafly/טיוטה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Itafly (שיחה | תרומות)
26 עריכות
גיבוי
 
Itafly (שיחה | תרומות)
26 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 1:
== נורמה קוגנטית ==
רוב המדינות רוב הזמן מקיימות את המשפט הבינלאומי, אך במידה והן חותמות על הסכם אשר סותר כלל משפטי קוגנטי ההסכם בטל ואין לו תוקף משפטי בינלאומי. <ref name=":32">{{צ-ספר|מחבר=רובי סיבל, יעל רונן|שם=מקורות המשפט הבינלאומי, משפט בינלאומי|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים|שנת הוצאה=התשע"ו, 2016}}</ref>
<br />
 
=== מקור ===
בשנת 1969 התכנסה ועידת וינה אשר יצרה את אמנת וינה בדבר דיני אמנות. באמנה נקבעו כללים חשובים [[משפט בינלאומי פומבי|למשפט הבינלאומי]] המנהגי וחלק מהכללים הפכו לנורמות בעלות סטטוס עליון על פני נורמות אחרות.<ref name=":42">{{צ-מאמר|שם=Vienna Convention on the Law of Treaties|קישור=http://www.jstor.org/stable/2199522|כתב עת=The American Journal of International Law|שנת הוצאה=1969|עמ=875–903|כרך=63|doi=10.2307/2199522}}</ref><ref name=":52">{{צ-מאמר|שם=The Vienna Convention on the Law of Treaties|קישור=http://www.jstor.org/stable/825403|כתב עת=The University of Toronto Law Journal|שנת הוצאה=1970|עמ=18–47|כרך=20|doi=10.2307/825403|מחבר=J. S. Stanford}}</ref>
בשנות ה60 מספר כללים חשובים שמקורן [[משפט בינלאומי פומבי|במשפט הבינלאומי]] המנהגי הפכו לנורמות בעלות סטטוס עליון על פני נורמות אחרות, כלומר, קוגנטיות. המדינות אשר ניסחו את אמנת וינה האמינו שיש לקבוע נורמות אשר יסדירו את היחסים ביניהן בעזרת כללים בעלי סטטוס גבוהה מהכללים שהיו מנויים באמנות ומנהגים שהיו קיימים עד אותה תקופה. עפ"י גישה זו הנורמות העליונות נוגעות לנושאים הבאים: זכות ההגדרה העצמית של עמים, איסור על תוקפנות, רצח עם, עבדות, הפלייה גזעית, והפרדה גזעית (אפרטהייד). אמנות אשר לא יעמדו בנורמות שנקבעו באמת וינה יהיו בטלות (void)<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Akehurst's modern introduction to international law|קישור=http://worldcat.org/oclc/1039202272|oclc=1039202272|מחבר=Orakhelashvili, Alexander, author.}}</ref>.▼
 
למעשה נוצר מדרג חוקתי בין נורמות עליוניות שהן קוגנטיות (JUS COGENS)<ref name=":32" /> לנורמות רגילות שהן דיספוזיטיביות (JUS DISPOSITIVUM).
=== כינון ותוכנן של הנורמות העליונות ===▼
הועידה קבעה בסעיף 53 כי אמנה אשר תסתור את נורמות העל תהפוך לבטלה. נורמת על הינה נורמה אשר מוכרת על ידי [[הקהילה הבינלאומית]] ואסור לסטות ממנה. בנוסף, ניתן לשנות אותה רק על ידי נורמה מאוחרת יותר אשר תגבר על הקיימת והיא צריכה להיות בעלת אותו האופי הקוגנטי שהיה לנורמה שהיא אמורה להחליף. קיים פגם מהותי בהגדרה של הכללים הקוגנטים והוא שהכללים נוטים להיות כלליים מדי או רחבים מדי. למשל, כלל קוגנטי ידוע הוא איסור על קיומה של [[עבדות]] ועל סחר בעבדים אך קשה לקבוע האם עבודה תמורת שכר נמוך עד כדי חרפת רעב תוך יצירה של תנאי ניצול היא עבדות או לאו<ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Public international law|קישור=http://worldcat.org/oclc/912319256|oclc=912319256|מחבר=Kaczorowska, Alina, author.}}</ref>.▼
 
המשמעות של הכללים הקוגנטיים הינה כי לא ניתן לסטות או להתנות עליהם באמצעות אמנה או כל מסמך או כל פעולה משפטית אחרת, למעט ע<nowiki>''</nowiki>י נורמה קוגנטית אחרת, מאוחרת, שמשנה את הנורמה הקיימת<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://legal.un.org/ilc/texts/instruments/english/conventions/1_1_1969.pdf|הכותב=|כותרת=Article 64 ,Vienna Convention on the Law of Treaties|אתר=|תאריך=}}</ref>. זאת לעומת כללים דיספוזיטיבים אשר ניתן להתנות עליהם.
==== יצירת נורמת על ====
הנורמות נוצרות רק בתנאי שיש רוב בקרב לגבי תוכנן של הנורמות. בין המדינות שחתמו על האמנה יש הסכמה לגבי זכויות וחובות לגבי התוכן של הנורמה אשר כוללת איסור על אפליה גזעית, אפרדהייטף פשעים נגד האנושות , איסור שימוש בכוח לשם שליטה קולוניאלית ועוד...<ref name=":1" />
 
ההצדקה התאורטית לקיומן של נורמות קוגנטיות היא כי קיימים ערכים יסודיים משותפים לכל הקהילה הבינלאומית ויש אינטרסים בשמירת אותם יסודות וערכים, לכן אסור לאפשר למדינות לפגוע בהן<ref name=":62">{{צ-ספר|מחבר=ארנה בן נפתלי, יובל שני|שם=המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=רמות|שנת הוצאה=2006}}</ref>. הכללים הקוגנטיים מייצגים אינטרסים רחבים ולכן רואים בהם נורמות של צדק טבעי או תקנת הציבור ולכן המשפט הבינלאומי מקנה להן הגנה מוחלטת.<ref name=":52" />
=== מגבלות הנורמות הקוגנטיות ===
בועידת וינה נקבעו סעיפים אשר קובעים מגבלות דרכם ניתן לטעון להפרה של הנורמה הקוגנטית , על המדינה הטוענת להיות חתומה וחברה באמנת וינה 1969 ובנוסף היא צריכה להיות חתומה על האמנה לגביה היא טוענת שקיימת הפרה של הכללים הקוגנטיים אשר נכללים באמת וינה. הכללים הקוגנטיים יוצרים מערכת הסדרה בינלאומית וניתן להסתמך עליהם ולהפעילם רק בסיטואציה מסויימת . הכללים הקוגנטיים אינם יוצרים השפעה משפטית יום יומית.<ref name=":1" />▼
 
סיבת יצירת האמנה הייתה מתוך רצון המדינות המנסחות לקבוע נורמות אשר יסדירו את היחסים ביניהן, ויעזרו להכוונת התנהגות מדינות העולם. וזאת ע<nowiki>''</nowiki>י יצירת נורמות בעלי סטטוס גבוה יותר מהכללים הקיימים באמנות ומנהגים עד אותה תקופה.<ref name=":52" />
=== השפעות של הכללים הקוגנטיים ===▼
 
▲בשנותבדברי ה60ההסבר מספרלאמנה כלליםיש חשוביםדוגמאות שמקורןלמהם [[משפטהכללים בינלאומיהקוגנטים, פומבי|במשפטלמשל: הבינלאומי]]איסור המנהגישימוש הפכובכוח, לנורמותאיסור בעלותלכריתת סטטוסאמנות עליוןהמפרות על פניזכויות נורמותאדם אחרות,כריתת כלומר, קוגנטיות. המדינות אשראמנות ניסחוהמפרות את אמנתעיקרון וינההשוויון האמינובין שישהמדינות לקבועוכריתת נורמותאמנה אשרשתפגע יסדירובעיקרון את היחסים ביניהן בעזרת כללים בעלי סטטוס גבוהה מהכללים שהיו מנויים באמנותההגדרה ומנהגים שהיו קיימים עד אותה תקופההעצמית.<ref עפname=":42"י גישה/> זוועיקר הנורמות העליונותהקוגנטיות נוגעות לנושאים הבאים: זכות ההגדרה העצמית של עמים, איסור על תוקפנות, רצח עם, עבדות, הפלייה גזעית, והפרדה גזעית (אפרטהייד). אמנות או הסכמים אשר לא יעמדו בנורמות הקוגנטיות שנקבעו באמתבאמנת וינה יהיו בטלות (void)<ref name=":0022">{{צ-ספר|שם=Akehurst's modern introduction to international law|קישור=http://worldcat.org/oclc/1039202272|oclc=1039202272|מחבר=Orakhelashvili, Alexander, author.}}</ref><ref name=":62" />.
* בית המשפט עשוי לפרש סעיפים באמנות באופן שיעלה בקנה אחד עם הכללים הקוגנטיים▼
* נורמות קוגנטיות יוצרות הרתעה כלפי מגינות ויחידים הואיל ויש נורמות מוחלטות שחל איסור מוחלט לסתור אותן▼
* באמנה בה יש סעיף אשר סותר כלל קוגנטי ושאר האמנה אינה סותרת בית המשפט יוכל לקבוע שהסעיף הספציפי מבוטל ואמנה תשאר בתוקף▼
* אמנות ומנהגים לא יכולים לסטות מנורמות קוגנטיות ,במידה יש פגיעה או סטייה בנורמה קוגנטית היא תבוטל מיד▼
* לפי הנורמה הקוגנטית מדינה ראשית לסרב להסגרה של אדם אם היא חוששת שהמדינה אליה יוסגר האדם תפר את הנורמה הקוגנטית האוסרת על עינויים▼
* נורמות קוגנטיות מבטלות חוקים מקומיים אשר סותרים או פוגעים בנורמות הקוגנטיות , אדם יוכל לטעון בבית המשפט שהחוק שחוקק במדינתו מפר נורמה קוגנטית בנלאומית ועל כן ללכת לבית משפט בינלאומית ולתבוע את המדינה בטענה שהחוק לא חוקי ושיש לבטלו▼
* אם מדינה מוקמת על בסיס אלימות או קולוניאליזם או שלילה מתמשכת של זכויות אדם מדינות העולם מחוייבות לפי הכללים הקוגנטיים לא להכיר בה<ref name=":0" />▼
 
▲=== כינון ותוכנן של הנורמות העליונות<ref name=":52" /> ===
=== חסרונות הכללים הקוגנטיים ===
נורמת על הינה נורמה אשר מוכרת על ידי [[הקהילה הבינלאומית]] ואסור לסטות ממנה. הועידה קבעה בסעיף 53 לאמנה כי אמנה או הסכם אשר יסתרו את נורמות העל יהפכו לבטלים. בנוסף, ניתן לשנות את הכלל הקוגנטי רק על ידי נורמה מאוחרת יותר בזמן ובשביל שתצליח להתגבר על הקיימת היא צריכה להיות בעלת אותו האופי הקוגנטי שהיה לנורמה שהיא אמורה להחליף.
במסגרת סכסוכים בין מדינות לא נעשה שימוש בכללים הקוגנטיים במסגרת סכסוכים בין מדינות ובתי המשפט בעולם לא השתמשו בכללים הקוגנטים על מנת לפסול סעיפים באמנות. הכללים הקוגנטיים לא פסלו אמנות אלא בתי משפט השתמשו בכללים בכדי שסעיף ספציפי לא יקבל תוקף באמנה. לדוגמא הסכם הסגרה בין שוויץ לארגנטינה בו בית המשפט השווצרי לא הסכים להסגיר את הנאשמים בטענה שהמשטר בארגנטינה מפר זכויות אדם ושהנאשמים לא יזכו להליך הוגן.<ref name=":0" />▼
 
הסתייגות או התנגדות "עקבית" לנורמה קוגנטית הינה משוללת תוקף ולא מתקבלת.(ספר- המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, עמ'110) .▼
נורמות העל ממלאות תפקיד חשוב מאוד בהכוונת התנהוגתן של מדינות העולם הואיל ובמסגרת האמנה בדבר דיני אמנות משנת 1969 נוצר מדרג חוקתי בין נורמות עליוניות שהן קוגנטיות לנורמות רגילות שהן דיספוזיטיביות. המשפט המנהגי מכיל לרוב כללים דיספוזיטיביים (JUS DISPOSITIVUM), ומדינות רשאיות להתנות על כללים אלו. במשפט הבינלאומי ישנים חריגים ספציפיים והם כללים קוגנטיים (JUS COGENS)<ref>{{צ-ספר|מחבר=רובי סיבל, יעל רונן|שם=מקורות המשפט הבינלאומי, משפט בינלאומי|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים|שנת הוצאה=התשע"ו, 2016}}</ref> (עמ' 393 המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום) שמהם לא ניתן לסטות ולא ניתן להתנות עליהם באמצעות אמנה או כל מסמך או כל פעולה משפטית אחרת, למעט נורמה קוגנטית אחרת, מאוחרת, שמשנה את הנורמה הקיימת<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://legal.un.org/ilc/texts/instruments/english/conventions/1_1_1969.pdf|הכותב=|כותרת=Article 64 ,Vienna Convention on the Law of Treaties|אתר=|תאריך=}}</ref>. ההצדקה התיאורטית לקיומן של נורמות קוגנטיות הינה כי קיימים ערכים יסודיים משותפים לכל הקהילה הבינלאומית ויש אינטרסים בשמירת אותם יסודות וערכים, לכן אסור לאפשר למדינות לפגוע בהן<ref>{{צ-ספר|מחבר=ארנה בן נפתלי, יובל שני|שם=המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=רמות|שנת הוצאה=2006}}</ref>.
 
==== כיצד נוצרו הנורמות העליוניות ====
בשנת 2017 האסיפה ה69 של הוועדה למשפט בינלאומי של האו"ם קבעה כללים שיאפשרו לקבוע האם נורמה היא נורמה קוגנטית. הוועדה קבעה כי הנורמה צריכה לעסוק במשפט בינלאומי כללי, כי הקהילה הבינלאומית כולה נדרשת להסכים כי מדובר בנורמה שאין לאפשר חריגה ממנה<ref>Report of the International Law Commission Sixty-ninth session, ch. VIII, p.192–202</ref>.▼
באמנת וינה מדינות העולם הסכימו ביחד על כמה נורמות מאוד חשובות אשר אותן הן קבעו כקוגנטיות.<ref name=":22">{{צ-מאמר|שם=Review of Jus Cogens and the Vienna Convention on the Law of Treaties. A Critical Appraisal|קישור=http://www.jstor.org/stable/2200646|כתב עת=The American Journal of International Law|שנת הוצאה=1975|עמ=902–903|כרך=69|doi=10.2307/2200646|מחבר=Egon Schwelb}}</ref> בכך שמדינות רבות חתמו על האמנה ניתן לראות הסכמה רחבה של הקהילה הבינלאומית על נורמות בודדות אותן ניתן לראות כנורמות ״על״ והן: איסור על אפליה גזעית, אפרדהייטף פשעים נגד האנושות , איסור שימוש בכוח לשם שליטה קולוניאלית ועוד...<ref name=":122">{{צ-ספר|שם=Public international law|קישור=http://worldcat.org/oclc/912319256|oclc=912319256|מחבר=Kaczorowska, Alina, author.}}</ref>
 
המדינות אשר חתמו על האמנה נמנעו מלתת דוגמאות ספציפיות בכדי להשאיר את הרשימה פתוחה<ref name=":72">{{צ-מאמר|שם=The Effect of Article 4 of the Vienna Convention on the Law of Treaties 1969|קישור=http://www.jstor.org/stable/759767|כתב עת=The International and Comparative Law Quarterly|שנת הוצאה=1986|עמ=499–511|כרך=35|מחבר=Paul V. McDade}}</ref>.
--
 
==== הפרה של נורמה קוגנטית ====
▲הסתייגות או התנגדות "עקבית" לנורמה קוגנטית הינה משוללת תוקף ולא מתקבלת.(ספר- המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, עמ'110) .
▲בועידת וינה נקבעו סעיפים אשר קובעים מגבלות דרכם ניתן לטעון להפרה של הנורמה הקוגנטית<ref name=":42" />, על המדינה הטוענת להיות חתומה וחברה באמנת וינה 1969 ובנוסף היא צריכה להיות חתומה על האמנה לגביה היא טוענת שקיימת הפרה של הכללים הקוגנטיים אשר נכללים באמתבאמנת וינה. הכללים הקוגנטיים יוצרים מערכת הסדרה בינלאומית וניתן להסתמך עליהם ולהפעילם רק בסיטואציה מסויימתמסוימת<ref name=":52" />. הכללים הקוגנטיים אינםמשפיעים יוצריםבעיקר על התנהלותם של השפעהמדינות משפטיתועל יוםהפרט יומיתבמדינה.<ref name=":1122" />
 
▲=== השפעות של הכללים הקוגנטיים<ref name=":22" /><ref name=":72" /><ref name=":52" /> ===
קיים חוסר וודאות באשר לדרך יצירת נורמות קוגנטיות, לא קיימת הסכמה מלאה מהם כלל הכללים הקוגנטיים, אך אין מחלוקת על גרעין קשה של 128 נורמות, הנורמות כוללות בין היתר- רצח עם, שוד ים, עינויים, הפרעה חמורה של זכויות אדם בסיסיות, סחר בעבדים, פשעי מלחמה, פשעי נגד האנושות ותוקפנות. כיום מנסים להוסיף נורמות קוגניטיביות נוספות כגון הגנה על איכות הסביבה, זכות ההגדרה העצמית של עמים ואפילו ריבונות המדינות על משאבי הטבע שבשטחן.▼
 
▲* בית המשפט עשוי לפרש סעיפים באמנות באופן שיעלה בקנה אחד עם הכללים הקוגנטיים.
בהיעדר רשימה מוסמכת של נורמות קוגנטיות השימוש בכללים אלה בעייתי ומוגבל ברמת אפקטיביות. רוב המדינות רוב הזמן מקיימות את המשפט הבינלאומי, אך במידה והן חותמות על הסכם אשר סותר כלל משפטי קוגנטי ההסכם בטל ואין לו תוקף משפטי בינלאומי. ההשלכות של פעולות בניגוד לנורמה קוגנטית הם בטלות הפעולה (ס'53).
▲* נורמות קוגנטיות יוצרות הרתעה כלפי מגינותמדינות ויחידים הואיל ויש נורמות מוחלטות שחל איסור מוחלט לסתור אותן.
▲* באמנה בה יש סעיף אשר סותר כלל קוגנטי ושאר האמנה אינה סותרת בית המשפט יוכל לקבוע שהסעיף הספציפי מבוטל ואמנה תשארתישאר בתוקף.
▲* אמנות ומנהגים לא יכולים לסטות מנורמות קוגנטיות , במידה יש פגיעה או סטייה בנורמה קוגנטית היאהם תבוטליבוטלו מיד.
▲* לפי הנורמה הקוגנטית מדינה ראשיתרשאית לסרב להסגרה של אדם אם היא חוששת שהמדינה אליה יוסגר האדם תפר את הנורמה הקוגנטית האוסרת על עינויים.
▲* נורמות קוגנטיות מבטלות חוקים מקומיים אשר סותרים או פוגעים בנורמות הקוגנטיות , אדםלכן יוכלניתן לטעוןיהיה לתבוע בבית המשפט שהחוק שחוקק במדינתו מפר נורמה קוגנטית בנלאומית ועל כן ללכת לבית משפט בינלאומיתדין ולתבועבינלאומי אתתחת המדינההטענה בטענהכי שהחוקהחוק לא חוקי ושיש לבטלו.
▲* אם מדינה מוקמת על בסיס אלימות או קולוניאליזם או שלילה מתמשכת של זכויות אדם מדינות העולם מחוייבות לפי הכללים הקוגנטיים לא להכיר בה<ref name=":0022" />.
 
=== שימוש בפועל בכללים קוגנטיים<ref name=":22" /> ===
==== סעיף 53 ל[[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969]] ====▼
▲במסגרת סכסוכים בין מדינות לא נעשה שימוש בכללים הקוגנטיים במסגרת סכסוכים בין מדינות ובתיבתי המשפט בעולם לא השתמשו בכללים הקוגנטים על מנת לפסול סעיפים באמנותאמנות. הכללים הקוגנטיים לא פסלו אמנות אלא בתי משפט השתמשו בכללים הקוגנטיים בכדי שסעיף ספציפי לא יקבל תוקף באמנה<ref name=":52" />. לדוגמא הסכם הסגרה בין שוויץ לארגנטינה בו בית המשפט השווצרי לא הסכים להסגיר את הנאשמים בטענה שהמשטר בארגנטינה מפר זכויות אדם ושהנאשמים לא יזכו להליך הוגן.<ref name=":052" /><ref name=":022" />
סעיף זה מציג שני תנאים אשר מאפיינים את הכלל הקוגנטי:▼
 
▲בשנת 2017 האסיפה ה69 של הוועדה למשפט בינלאומי של האו"ם קבעה כללים שיאפשרו לקבוע האם נורמה היא נורמה קוגנטית. הוועדה קבעה כי הנורמה צריכה לעסוק במשפט בינלאומי כללי, כי הקהילהוהקהילה הבינלאומית כולה נדרשת להסכים כימשום מדוברשמדובר בנורמה שאין לאפשר חריגה ממנה<ref>Report of the International Law Commission Sixty-ninth session, ch. VIII, p.192–202</ref>.
 
כיום מנסים להוסיף נורמות קוגניטיביות נוספות כגון הגנה על איכות הסביבה, זכות ההגדרה העצמית של עמים ואפילו ריבונות המדינות על משאבי הטבע שבשטחן.
 
=== פגמים ===
▲הועידה קבעה בסעיף 53 כי אמנה אשר תסתור את נורמות העל תהפוך לבטלה. נורמת על הינה נורמה אשר מוכרת על ידי [[הקהילה הבינלאומית]] ואסור לסטות ממנה. בנוסף, ניתן לשנות אותה רק על ידי נורמה מאוחרת יותר אשר תגבר על הקיימת והיא צריכה להיות בעלת אותו האופי הקוגנטי שהיה לנורמה שהיא אמורה להחליף. קיים פגם מהותי בהגדרה של הכללים הקוגנטים והואוזאת משום שהכללים נוטים להיות כלליים מדי או רחבים מדי. למשל, כלל קוגנטי ידוע הוא איסור על קיומה של [[עבדות]] ועל סחר בעבדים אך קשה לקבוע האם עבודה תמורת שכר נמוך עד כדי חרפת רעב, תוך כדי יצירה של תנאי ניצול היא עבדות או לאו<ref name=":1122">{{צ-ספר|שם=Public international law|קישור=http://worldcat.org/oclc/912319256|oclc=912319256|מחבר=Kaczorowska, Alina, author.}}</ref>.
 
▲כמו כן קיים חוסר וודאות באשר לדרך יצירת נורמותהנורמות קוגנטיותהקוגנטיות, לאולא קיימת הסכמה מלאה על מהם כלל הכללים הקוגנטיים, אךאומנם אין מחלוקת על גרעין קשה של 128 נורמות, הנורמות כוללותהכוללות בין היתר- רצח עם, שוד ים, עינויים, הפרעה חמורה של זכויות אדם בסיסיות, סחר בעבדים, פשעי מלחמה, פשעי נגד האנושות ותוקפנות. כיוםאך מנסיםבהיעדר להוסיףרשימה נורמותמוסמכת קוגניטיביותשל נוספותנורמות כגוןקוגנטיות הגנההשימוש עלבכללים איכותאלה הסביבה,בעייתי זכותומוגבל ההגדרהברמת העצמיתאפקטיביות.<ref שלname=":52" עמים ואפילו ריבונות המדינות על משאבי הטבע שבשטחן./>
 
▲==== סעיף 53 ל[[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969]] <ref name=":42" />===
▲סעיף זה מציג שני תנאים אשר מאפיינים את הכלל הקוגנטי: -מה?!!?
 
# יש צורך לבחון את התוכן המהותי של הכלל והאם מקורו במנהג או באמנה.
# הכרה אוניברסלית הינה ככל גובר אשר
 
==== סעיף 64ב64 ב[[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969]] <ref name=":42" /> ===▼
רוב המדינות צריכות להכיר בכלל ללא סייגים בכללים קוגנטים כללים אלו הם ערכי יסוד בחברה הם מחייבים וגוברים על כל כלל אחר , הכללים הקוגנטיים מייצגים אינטרסים רחבים ולכן רואים בהם נורמות של צדק טבעי או תקנת הציבור ולכן המשפט הבינלאומי מקנה להן הגנה מוחלטת.
הסעיף קובע כי אמנה מתבטלת אם נוצר כלל קוגנטי אשר מנוגד לה. אמנת האמנות האמנות מגדירה נורמה עליונה כנורמה המקובלת על ידי. חבר המדינות חלוחל איסור מוחלטת לבצע שינוי כל שהוכלשהו אלא על ידי נורמה מאוחרת יותר בעלת אותו אופי, לכן אמנה שמנוגדת להוראות קוגנטיות בטלה. מנהג אזורי אשר מנוגד לנורמה קוגנטית או התנגדות עקבית לכלל מנהגתי קוגנטי בלתי אפשרי. <ref name=":1122" /> --- לבדוק שזה נכון יותר מידי דומה ל53?▼
 
=== דוגמאות ===▼
המדינות אשר חתמו על האמנה נמנעו מלתת דוגמאות ספציפיות בכדי להשאיר את הרשימה פתוחה , בדברי ההסבר לאמנה יש דוגמאות לכללים קוגנטים כמו איסור שימוש בכוח, איסור לכריתת אמנות המפרות זכויות אדם ,כריתת אמנות המפרות את עיקרון השוויון בין המדינות וכריתת אמנה שתפגע בעיקרון ההגדרה העצמית.
 
# קונגו נגד רואנדה 2006:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref> לפי סעיף 19 לאמנה למניעת השמדת עם נקבע שסכסוכים בנוגע לאמנה יוכרעו בבית הבינלאומי בהאג. רואנדה טוענת שהיא הסתייגה מסעיף אשר קובעה את סמכות השיפוט. קונגו טוענת שהאיסור על השמדת עם הוא סעיף קוגנטי וחשובחשוב מאוד אשר משפיע גם על סוגיית הסמכות . רואנדה טענה מנגד כי לא הסתייגה מהאיסור להשמדת עם אלא רק לסמכות השיפוט ולכן לטענתה לא ניתן לטעון שרואנדהנגדה כי פוגעתפגעה בכלל קוגנטי. בית המשפט קבע שמדינה לא יכולה להביא את סכסוכיה לבית הדין במצב בו היא לא מסכימה עם סמכות סעיף שדאינו קוגנטי ולכן ניתן לראות מצב בו יש התנגדות בין נורמות והנורמה הקוגנטית לא גוברת על הנורמה הרגילה. <ref>{{צ-מאמר|שם=International Court Justice (ICJ): Case Concerning Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Rwanda)|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0020782900006343|כתב עת=International Legal Materials|שנת הוצאה=2006-05|עמ=562–620|כרך=45|doi=10.1017/s0020782900006343}}</ref>▼
המושג פוגע [[חופש החוזים|בחופש החוזים]] בין המדינות ולכן השימוש במושג הוא מצומצם ומוגבל<ref name=":1" />
# פסיקה שנויה במחלוקת בה גרמניה תבעה את איטליה בשנת 2012 בICJ <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref>. בתביעה זו בית המשפט עסק בתביעות נזיקין שנגרמו במהלך מלחמת העולם השנייה בשטחה של איטליה ע״י השלטון הגרמני. איטליה טענה שגרמניה הפרה את דיני הלחימה הקוגנטיים שיש לבטל לגרמניה את החסינות. בית המשפט הבינלאומי דחה את הטענה וקבע שחסינות מדינה הינה כלל קוגנטי ולא ניתן לבטל אותו. <ref>{{צ-מאמר|שם=Jurisdictional Immunities of the State (Germany v Italy, Greece Intervening)|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/law:epil/9780199231690/e2184|מו"ל=Oxford University Press|כתב עת=Max Planck Encyclopedia of Public International Law|שנת הוצאה=2015-11|מחבר=Nußberger Benjamin, Otto Victoria}}</ref>▼
 
== ראו גם ==
▲==== סעיף 64ב [[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969]] ====
[[אמנת וינה בדבר דיני אמנות, 1969]]
▲הסעיף קובע כי אמנה מתבטלת אם נוצר כלל קוגנטי אשר מנוגד לה. אמנת האמנות האמנות מגדירה נורמה עליונה כנורמה המקובלת על ידי. חבר המדינות חל איסור מוחלטת לבצע שינוי כל שהו אלא על ידי נורמה מאוחרת יותר בעלת אותו אופי, לכן אמנה שמנוגדת להוראות קוגנטיות בטלה. מנהג אזורי אשר מנוגד לנורמה קוגנטית או התנגדות עקבית לכלל מנהגתי קוגנטי בלתי אפשרי. <ref name=":1" />
 
[[אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים]]
▲=== דוגמאות ===
 
[[אמנת וינה בדבר יחסים קונסולריים]]
 
[[חוק]]
 
[[בית הדין הבינלאומי לצדק]]
# במצב בו יש ניגוד אינטרסים בחלוקת אושר בים מדינות חזקות לחלשות המשפט יכול לסייע ביצירת מנהג בינלאומי או כללים בעלי תוקף משפטי מחייב jus cogens או יצירת משפט רך.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=איל בנבנישתי, עמיחי כהן|שם=הגישה הכלכלית למשפט|כתב עת=הגישה הכלכלית למשפט עורך|שנה=2012|עורך=אוריאל פרוקצ׳יה|עמ=697|פרק=פרק יג: המשפט הבינלאומי הפומבי}}</ref>
▲# קונגו נגד רואנדה 2006:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref> לפי סעיף 19 לאמנה למניעת השמדת עם נקבע שסכסוכים בנוגע לאמנה יוכרעו בבית הבינלאומי בהאג. רואנדה טוענת שהיא הסתייגה מסעיף אשר קובעה את סמכות השיפוט. קונגו טוענת שהאיסור על השמדת עם הוא סעיף קוגנטי וחשוב מאוד אשר משפיע גם על סוגיית הסמכות . רואנדה לא הסתייגה מהאיסור להשמדת עם אלא רק לסמכות השיפוט ולכן לא ניתן לטעון שרואנדה פוגעת בכלל קוגנטי. בית המשפט קבע שמדינה לא יכולה להביא את סכסוכיה לבית הדין במצב בו היא לא מסכימה עם סמכות סעיף שדאינו קוגנטי ולכן ניתן לראות מצב בו יש התנגדות בין נורמות והנורמה הקוגנטית לא גוברת על הנורמה הרגילה. <ref>{{צ-מאמר|שם=International Court Justice (ICJ): Case Concerning Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Rwanda)|קישור=http://dx.doi.org/10.1017/s0020782900006343|כתב עת=International Legal Materials|שנת הוצאה=2006-05|עמ=562–620|כרך=45|doi=10.1017/s0020782900006343}}</ref>
▲# פסיקה שנויה במחלוקת בה גרמניה תבעה את איטליה בשנת 2012 בICJ<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.icj-cij.org/|כותרת=Cour internationale de Justice - International Court of Justice {{!}} Cour internationale de Justice|אתר=www.icj-cij.org|תאריך_וידוא=2020-01-10}}</ref>. בתביעה זו בית המשפט עסק בתביעות נזיקין שנגרמו במהלך מלחמת העולם השנייה בשטחה של איטליה ע״י השלטון הגרמני. איטליה טענה שגרמניה הפרה את דיני הלחימה הקוגנטיים שיש לבטל לגרמניה את החסינות. בית המשפט הבינלאומי דחה את הטענה וקבע שחסינות מדינה הינה כלל קוגנטי ולא ניתן לבטל אותו. <ref>{{צ-מאמר|שם=Jurisdictional Immunities of the State (Germany v Italy, Greece Intervening)|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/law:epil/9780199231690/e2184|מו"ל=Oxford University Press|כתב עת=Max Planck Encyclopedia of Public International Law|שנת הוצאה=2015-11|מחבר=Nußberger Benjamin, Otto Victoria}}</ref>
 
== לקריאה נוספת ==
[https://legal.un.org/ilc/texts/instruments/english/conventions/1_1_1969.pdf אמנת וינה]
 
רובי סיבל, יעל רונן, '''מקורות המשפט הבינלאומי, משפט בינלאומי''', ירושלים: המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, התשע"ו, 2016
<references />
 
ארנה בן נפתלי, יובל שני, '''המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום''', תל אביב: רמות, 2006
 
== קישורים חיצוניים ==
{{טיוטה פרטית}}
[https://www.icj-cij.org/ האתר הרשמי של בית הדין הבינלאמי לצדק]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:Itafly/טיוטה"