קדושה (תפילה) – הבדלי גרסאות

לפני כל אחד מפסוקי הקדושה קיימת הקדמה הנאמרת על ידי החזן (ובמנהגים אחרים גם על ידי הקהל) לפני אמירת הפסוק עצמו (אותו אומרים גם החזן וגם הקהל). הקדמות אלה מתחלפות בין נוסחי התפילה השונים, ולעיתים גם בין התפילות השונות, כאשר יפורט להלן. בתקופת הפייטנות הארץ ישראלית הקלאסית החלו לכתוב פיוטים עבור תפילות חגיגיות אשר היוו חלופה להקדמות הסטנדרטיות לפסוקי הקדושה. פיוטים אלו נאמרו במהלך הדורות, אך בדורות מאוחרים אמירתם החלה להתבטל (כמו גם סוגות אחרות של פיוטים) וכיום הם שמורים רק בקהילות אשכנזיות בודדות בימים הנוראים (מלבד הסילוק - עיין לקמן בנוסח אשכנז).

 

 

ב[[נוסח אשכנז]] גם קיימים שלושה סוגי קדושות, אך שונים: קדושת "נקדש קצרה" - לתפילת שחרית של חול, כל תפילות מנחה ותפילות מוסף של ראשי חודשים וחול המועד, קדושת "נקדש ארוכה" (עם הרחבות "אז בקול" ו"ממקומך מלכנו") לתפילת שחרית של שבתות וחגים וקדושת "נעריצך ונקדישך" למוסף של שבתות וחגים (כולל הרחבה שנאמרת רק בחגים). יש לציין שכשאומרים פיוט הנקרא "סילוק", הפיוט מחליף את ההקדמה לקדושה, ואומרים רק "ככתוב (על יד נביאך) וקרא זה אל זה ואמר"{{הערה|עיין לדוגמה [http://hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדליהיים תרכ"ח, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=675&hilite= עמ' 656] ואילך.}}.