קדושה (תפילה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref
#1Lib1Ref פיוט א-להיכם
שורה 77:
{{ציטוט|תוכן=מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן{{ש}}<small>נוסח הספרדים ונוסח ספרד:</small> בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ / <small>נוסח אשכנז:</small> בְּרַחֲמִים / <small>נוסח איטליה:</small> לְעַמּוֹ{{ש}}<small>נוסח אשכנז ונוסח ספרד:</small> וְיָחוֹן עַם הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ / <small>נוסח הספרדים ונוסח איטליה:</small> הַמְיַחֲדִים (<small>נוסח איטליה נוסף:</small> אֶת) שְׁמוֹ{{ש}}<small>מרבית הנוסחים:</small> עֶרֶב וָבוֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד / <small>נוסח איטליה:</small> עֶרֶב וָבוֹקֶר תָּמִיד בְּכָל יוֹם {{ש}}<small>נוסח אשכנז ונוסח ספרד:</small> פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע אוֹמְרִים: / <small>נוסח הספרדים:</small> אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: / <small>נוסח איטליה:</small> פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה וְאוֹמְרִים:{{ש}}שְׁמַע יִשרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.{{ש}}(<small>בנוסח איטליה ובקצת קהילות אשכנז{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=256 עמ' 237]. וכן הוא בכל סידורי אשכנז הישנים, והוצא כנראה בגלל טענת המקובלים שיש בזה משום איסור אמירת "אחד אחד", שנראה כעובד שתי רשויות. הוא נשמר עד היום בחלק גדול מקהילות אשכנז המערבי.}} נוסף:</small> אֶחָד) הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. {{ש}}<small>נוסח הספרדים ונוסח ספרד:</small> הוּא{{הערה|1=בנוסח ספרד גורסים "והוא" כמו בנוסח אשכנז}} יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו{{הערה|1=בחלק מהסידורים בנוסח ספרד גורסים כאן פעם נוספת את המילה שנית, בהשפעת נוסח אשכנז. תופעת הרכבת נוסח הספרדים על נוסח אשכנז (היוצרת לא אחת שיבוש לשוני), אופיינית לנוסח ספרד, בייחוד בסידורים בנוסח ספרד שאינם מוגהים, ראו [[נוסח ספרד#הגהות דקדוקיות על נוסח ספרד|הגהות דקדוקיות על נוסח ספרד]]}} לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמֹר: הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.{{ש}}<small>נוסח אשכנז ונוסח איטליה:</small> וְהוּא{{הערה|1=בנוסח איטליה "הוא" (בלי ואו החיבור)}} יַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו שֵׁנִית לְעֵינֵי כָּל חַי לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.
{{ש}}<small>בנוסח אשכנז ובהשפעתו גם בנוסח ספרד מוסיפים בתפילת מוסף של מועדים:</small>{{ש}}אַדִּיר אַדִּירֵנוּ ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ.
{{ש}}וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְמוֹ אֶחָד.}}

בשבתות מיוחדות, נוהגים בקהילות אשכנז המערבי להוסיף [[פיוט#סוגי_פיוטים|פיוט אלוהיכם]] אחרי "אני ה' אלוהיכם".

לאחר הקדמה זו מוסיפים לומר את ההקדמה [[#ובדברי קדשך|ובדברי קדשך]] שהובאה לעיל. הקדמה זו ל"ימלוך" מקובלת במרבית נוסחי התפילה בתפילת מוסף של שבתות וחגים בלבד. בנוסח תימן בלדי הקדמה זו אינה קיימת.
 
 
[[פירקוי בן באבוי]] (תלמידו של רב [[יהודאי גאון]]) מציין כי מקור המנהג להזכיר את הפסוק [[שמע ישראל]] בקדושה דווקא נובע ממנהג שנתקן בשעת ה[[שמד]], עת גזרו השלטנות איסור על היהודים לומר [[קריאת שמע]] וכפתרון לגזרה נהגו להבליע את אמירת הפסוק במהלך קדושה. לטענתו כיוון שנתבטלה גזירה זו שוב אין לומר את הפסוק. ברם במקורות מאוחרים יותר{{הערה|1=למשל אצל ר' דוד אבודרהם בסדר תפילת מוסף של שבת, בשם תשובת הגאונים}} מובא כי השאירו את אמירת הפסוק כזכר לנס שהתבטלה הגזירה, והוא הושאר דווקא בתפילת מוסף משום שבה אין קריאת שמע. על כל פנים, לפי נוסח התפילה של [[רמב"ם]] ובעקבותיו אצל יהודי תימן, לא נהוג לומר נוסח זה בקדושה כפי שהזכרנו לעיל.