אבולוציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 67:
הקהילה המדעית התוודעה אל פרסומי מנדל בסביבות שנת [[1900]]. על פניו נראה כי תורתו של מנדל סותרת את תורתו של דרווין.{{הערה|1=דרווין דיבר על שינויים הדרגתיים מדור לדור ומנדל דיבר על שינוי קיצוני מדור לדור. אין סתירה, כי דרווין התייחס לשינוי התורשה של כלל האוכלוסייה ומנדל – לביטוי של תכונות הקיימות באוכלוסייה}} אולם, ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] יושבו הסתירות לכאורה בין התורות, ונוסחה תורת [[הסינתזה האבולוציונית המודרנית]], המקובלת כיום. בתורה זו משמשת תורת מנדל כהסבר למנגנון המבטא את השונות התורשתית, הנדרשת לקיום הברירה הטבעית, שעליה דיבר דרווין.
 
בשנות ה-40 של המאה העשרים גילה [[אוסוולד אוורי]] כי ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] הוא חומר שכונה [[DNA]]. [[ג'יימס ווטסון]] ו[[פרנסיס קריק]] גילו את מבנה ה-DNA ב-[[1953]] ונתנו ביסוס פיזיקלי לתורת התורשה. ה-DNA הוא [[מולקולה]] המהווה שרשרת ארוכה ([[פולימר]]) של ארבעה סוגי [[נוקלאוטיד]]ים. הוא ארוז בכל [[תא]], במבנים המכונים [[כרומוזום|כרומוזומים]]. סדר הנוקלאוטידים מקודד מידע הקובע את תכונותיו של הפרט. הבדלים בקידוד זה, באתרים מסוימים של הכרומוזום, יוצרים הבדלים בתכונות ספציפיות בין פרטים שונים. הסתבר שהמושג "גן" מתאר אזור ב-DNA המכיל מידע תורשתי. כאשר קיימים הבדלים בין המופעים של גן מסוים (בדרך כלל, שני מופעים שנמצאים בזוג כרומוזומים, בהתאמה) – כל אחד מהמופעים מכונה [[אלל|אַלֵּל]].
 
מערך הגנים של פרט מסוים הוא ה[[גנוטיפ]] של הפרט. מערך תכונות הפרט הנראה לעין (מבנה, פיזיולוגיה והתנהגות) נקרא ה[[פנוטיפ]] של הפרט. הפנוטיפ נובע מיחסי גומלין בין הגנוטיפ לבין הסביבה. לדוגמה, צבע ה[[עור]] של בני האדם נובע הן מתכונותיו התורשתיות והן ממידת חשיפתו ל[[השמש|שמש]].