ברכת הלבנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref מקור
#1Lib1Ref מקורות
שורה 32:
נהגו לכתחילה לברך את הלבנה דווקא ב[[מוצאי שבת]],{{הערה|1=.אפילו אם עדיין לא מלאו שבעה ימים שלמים מהמולד, במצב שזה יקרה בלילה של מוצאי שבת. שכן, ישנה גרסה הסוברת שדעת ה[[אריז"ל]] היא שישה ימים מהמולד ולא שבעה.}} כיוון שבשעה זו "האדם מבושם ובגדיו נאים",{{הערה|מסכת סופרים פרק כ' הל' א'. }} אך זאת רק אם מוצאי שבת חל לפני י' בחודש,{{הערה|רמ"א או"ח תכו:ב.}} או כנראה בארץ בימות הקיץ כשאין גשם.
 
בחודש [[תשרי]] נהוג לומר את ברכת הלבנה במוצאי [[יום כיפור]],{{הערה|שו"ע או"ח תכו:ב.}} כאשר האדם שרוי בשמחה לאחר מחילת חטאיו, אולם יש הנוהגים לאומרו לפני יום כיפור להרבות בזכויות.{{הערה|ביאור הלכה שם ד"ה 'ולא קודם יוהכ"פ' בשם הלבוש.}} בחודש [[אב]] נוהגים שלא לומר אותה במוצאי [[תשעה באב]], משום שה[[אבלות (יהדות)|אבלות]] לפני ה[[צום]] אינה מתאימה לאמירת הברכה.{{הערה|כתב ישהרמ"א הנוהגיםאו"ח תכו:ב שאף במוצאי תשעה באב אין לומר אותה. והסביר המשנה ברורה (שם ס"ק י) 'דאין שרויין בשמחה ויברכו בימים שאחריה'. גם בחודש [[טבת]] לאמרהכתבו הפוסקים שלא לאומרה במוצאי צום [[עשרה בטבת]] (רמ"א תכו:ב ומ"ב שם ס"ק יא).}}
 
==משמעות הברכה==