הבדלים בין גרסאות בדף "הספרייה הלאומית"

נוספו 27 בתים ,  לפני 9 חודשים
(תיקון קישור - לקישור רשמי / סופי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד אות סופית באמצע מילה
===בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי===
{{ערך מורחב|בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי}}
בירושלים פעלה באותה העת חברת "[[תפארת ירושלים]]", אגודה יהודית ירושלמית שעסקה בעזרה הדדית, ושמה לה למטרה בין והוא אהב בניםם היתר להפיץ תרבות והשכלה בקרב תושבי ירושלים היהודים. החברה נוסדה בשנת 1873 על ידי [[ישראל דוב פרומקין]] עורך החבצלת, [[אברהם משה לונץ]], [[חיים פרס]], אברהם זוסמן ו[[מיכל הכהן]], ובי"ד בטבת תרל"ה (1875), פתחה החברה את שעריו של "[[בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי]]". בפתיחת הספרייה צוין ה"קול הקורא" של יהושע לוין שקרא לראשונה לפתיחת ספרייה לאומית בירושלים, וצוינה תמיכתו של הרב הראשי של ארץ ישראל - אברהם אשכנזי{{הערה|[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/havazelet/html/havazelet-18750101.htm הודעה על פתיחת הספרייה], עיתון החבצלת, שנה חמישית, גיליון 12. 1 בינואר 1875}}.
 
ספרייה זו הייתה למעשה "ספריית חברים", מעין ספרייה ציבורית. והיא עסקה גם בפעולות תרבות, כך הוטל על חבריה למשל להתכנס כל יום לשיעור לימוד ב[[תלמוד]], [[תנ"ך]] ו[[דקדוק]] בבית הספרייה. עדכונים בנוגע לספרייה התפרסמו בקביעות בעיתון החבצלת, אשר עורכו היה בין מקימיה{{הערה|1=[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/havazelet/html/havazelet-18750108.htm הודעה על תרומה של מאה ספרים, וקריאה לרבנים לתמוך בכינוס ספרים עבור הספרייה] (החבצלת, שנה חמישית, גיליון 13). [http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/havazelet/html/havazelet-18750122.htm עדכון על מספר הספרים: 468] (גיליון 15). {{הצפירה||היענות לבקשת החבצלת לתמוך בספרייה|1875/01/27|00202}}. [http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/havazelet/html/havazelet-18750319.htm גיליון 22].}}. הספרייה, שהחזיקה לא רק [[ספרות תורנית]] אלא גם ספרות לא תורנית, כמו את ספריו של [[יוסף בן מתתיהו]] ואת ספרי ה[[משה חיים לוצאטו|רמח"ל]] שהיו שנויים במחלוקת בקרב בני היישוב הישן, היוותה סלע מחלוקת עז בפולמוס ההשכלה שנסוב בירושלים של [[היישוב הישן]]{{הערה|[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/havazelet/html/havazelet-18750219.htm החבצלת, שנה חמישית, גיליון 18]. {{חבצלת||בית אוסף ספרים אשר למשה ויהודית מונטיפיורי הנוסד מאת החברה תפארת ירושלים|1875/03/12|00100}}}}, בעקבות המחלוקת הוטל איסור באייר תרל"ה על ידי בית הדין הרבני לבקר בספרייה, ואף להימצא בחברתם של מייסדי הספרייה. איסור זה ידוע בשם גחלי אש. בין הרבנים החתומים האיסור: רבי [[שמואל סלנט]], הרב נפתלי הרץ הוטנער, הרב [[מאיר אוירבך]] ואחרים. האיסור חודש פעמיים: ב[[י"ז בתמוז]] [[ה'תרס"ד]] ([[30 ביוני]] [[1904]]) וב[[כ"ז בניסן]] [[ה'תרפ"ז]] ([[29 באפריל]] [[1927]]). איסור זה נודע מאוחר יותר כחרם על הספרייה הלאומית אף על פי שלא נקרא כך על ידי מפרסמיו{{הערה|שידורסקי, ספרייה וספר בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, עמ' 122–127, 349–351.}}. ולאחר פחות משנתיים נסגרה הספרייה{{הערה|דב שידורסקי, "ספרי "בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי" ופרשת האיסורים". '''[[עלי ספר]]''' (1981), ט', עמ' 140-159.}}{{הערה|דב שידורסקי, '''ספרייה וספר בארץ-ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית''', [[הוצאת מאגנס]], 1990, עמ' 113-127}}.
משתמש אלמוני