הבדלים בין גרסאות בדף "מידות שהתורה נדרשת בהן"

מחיקת כפילות, כל התוכן של המשפט נמצא בהערה 3
(מחיקת כפילות, כל התוכן של המשפט נמצא בהערה 3)
 
במחקר התלמוד מקובל לתאר תהליך היסטורי שעל פיו התפתחו המידות. תחילה ניסח [[הלל הזקן]] שבע מידות, ולאחר מכן הרחיבן [[רבי ישמעאל]] לשלוש עשרה. רשימה של ל"ב מידות בהן האגדה נדרשת מיוחסת לרבי אליעזר, בנו של [[רבי יוסי הגלילי]]{{הערה|1=ילקוט שמעוני, תורה כ; תורה צב; תורה תתקמב}}, אולם יש המאחרים אותה לתקופות מאוחרות, וטוענים שאינה מדרש [[תנאים|תנאי]]{{הערה|משה צוקר, "לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'", PAAJR 23 {{כ}}(1954), עמ' א'-ל"ט. לדבריו, ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי [[המאה ה-10]], ולדעתו היא עיבוד של מ"ט מידות שכתב [[רב שמואל בן חפני גאון|ר' שמואל בן חפני]] בפירושו ל[[תורה]].}}.
 
אולם משה צוקר הראה כי ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי המאה ה-10, ושהיא כנראה עיבוד של מ"ט מידות שכתב ר' שמואל בן חפני בפירושו לתורה{{הערה|{{JSTOR|מ' צוקר|לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'|3622152|PAAJR|{{כ}}23 {{כ}}(1954), עמ' א-לט}}}}.
 
נחלקו [[רש"י]] וה[[תוספות]] האם יכול חכם לדון מעצמו במידות אלו או רק על ידי מסורת. לדעת רש"י רשאי לדון מעצמו רק קל וחומר ולדעת התוספות יכול לדון בעצמו הכל חוץ מ[[גזרה שווה]]{{הערה|{{בבלי|סוכה|לא|א|ללא=שם}} רש"י ד"ה לא מקשינן ותוספות ד"ה ור"י.}}.