הבדלים בין גרסאות בדף "מידות שהתורה נדרשת בהן"

אין תקציר עריכה
(הוספת מקורות, שינוי ניסוח)
'''מידות שהתורה נדרשת בהן''' הן קבוצת כלים [[לוגיקה|לוגיים]] ([[לוגיקה תלמודית]]) שהוזכרו על ידי [[חז"ל]], אשר נועדו לפירוש ה[[תנ"ך]] באמצעות [[מדרש]] לשם הסקת דברים שלא נאמרו בו במפורש או כאשר מתגלות [[סתירה (לוגיקה)|סתירות]]. על סמך כללים אלו הסיקו חכמים מהתורה דינים שאינם כתובים במפורש, או דרשו דרשות המיועדות לבסס פירושים המקובלים מסיני{{הערה|1=ה[[רמב"ם]], [[ספר המצוות]], [http://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1154890/jewish/page.htm השורש השני]}}. כך פותחו הן ה[[הלכה]] והן ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].
 
ישנן כמה רשימות שונות של המידות. [[הלל הזקן]] "דרש שבע מדות לפני זקני בתירה"<ref>[[ספרא]] ברייתא דרבי ישמעאל פרשה א פרק א אות ז, [[תוספתא]] סנהדרין פרק ז הלכה יא </ref>, [[רבי ישמעאל]] מנה שלוש עשרה מידות<ref>[[ספרא]] ברייתא דרבי ישמעאל שלוש עשרה מידות.</ref>. רשימה של ל"ב מידות בהן האגדה נדרשת מיוחסת לרבי אליעזר, בנו של [[רבי יוסי הגלילי]]{{הערה|1=ילקוט שמעוני, תורה כ; תורה צב; תורה תתקמב}}, אולם יש המאחרים אותה לתקופות מאוחרות, וטוענים שאינה מדרש [[תנאים|תנאי]]{{הערה|משה צוקר, "לפתרון בעיית ל"ב מדות ו'משנת ר' אליעזר'", PAAJR 23 {{כ}}(1954), עמ' א'-ל"ט. לדבריו, ברייתא זו לא נכתבה לפני שלהי [[המאה ה-10]], ולדעתו היא עיבוד של מ"ט מידות שכתב [[רב שמואל בן חפני גאון|ר' שמואל בן חפני]] בפירושו ל[[תורה]].}}. במחקר התלמוד מקובל{{מקור}} לתאר תהליך היסטורי שעל פיו התפתחו המידות, - הלל ניסח רשימה ראשונית ולאחר מכן הרשימה הורחבה. אולם, היו שתירצו זאת אחרת<ref>רבי [[שמשון מקינון]] ב[[ספר הכריתות]] נתיבות עולם.</ref>.
 
נחלקו [[רש"י]] וה[[תוספות]] האם יכול חכם לדון מעצמו במידות אלו או רק על ידי מסורת. לדעת רש"י רשאי לדון מעצמו רק קל וחומר ולדעת התוספות יכול לדון בעצמו הכל חוץ מ[[גזרה שווה]]{{הערה|{{בבלי|סוכה|לא|א|ללא=שם}} רש"י ד"ה לא מקשינן ותוספות ד"ה ור"י.}}.