הלגיון השנים עשר פולמינטה – הבדלי גרסאות

'''הלגיון השנים עשר פולמינטה''' (Legio XII Fulminata) (החמוש בחזיז הברק), נוסד בידי [[יוליוס קיסר]] בשנת 58 לפסה"נ בעת [[מלחמת גאליה]], ואורגן מחדש בשנת 44/3 לפסה"נ. הוא שרת במזרח תחת פיקודו של [[מרקוס אנטוניוס]], אחר כך נשלח ל[[מצרים]] על ידי [[אוגוסטוס]], ומשם ל[[סוריה]]. שירת תחת קאיסניוס פאיטוס ב[[ארמניה]] והושפל בכניעה. הוחזר לסוריה ושהה בה תחת פיקודו של נציב סוריה [[קסטיוס גאלוס]]. בשנת 66 לספירה היה הראשון לתקוף את המורדים בירושלים ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]], וגם לחוות את נחת זרועם של המורדים עד כדי תבוסה.{{הערה|[[יוסף בן מתיתיהו]], מלחמת היהודים ב' 555-499}} בנסיגה החפוזה, ב[[בית חורון]], איבד הלגיון את [[סמל הנשרהעיט]] (Aquila) שלו. בהמשך המרד השתתף במצור על [[ירושלים]] (70 לספירה). מיד לאחר דיכוי המרד, וכעונש על חרפת התבוסה, הוא הועבר ל[[מליתנה|מליתֵנֶה]] (כיום אשקי מלטיה) במזרחה של [[קפדוקיה]], סמוך ל[[נהר הפרת]], כדי להגן על הגבול המזרחי של האימפריה.{{הערה|יוסף בן מתיתיהו, מלחמת היהודים ז, 18}}